שיר:
האוויר של ירושלים/ דורית שירה ג'אן

אִמִּי לֹא סָלְחָה לְאָבִי מֵעוֹלָם

עַל שֶׁאִלֵּץ אוֹתָהּ לִנְטֹשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם

וּלְהַעֲתִיק מְקוֹם מוֹשָׁבָם לְתֵל אָבִיב.

דַּעְתָּהּ לֹא הָיְתָה חֲשׁוּבָה וְהִיא שֶׁכָּל כָּךְ

אָהֲבָה אֶת שְׁכוּנַת תַּלְפִּיּוֹת וְאֶת הַחֹרֶף הַיְּרוּשָׁלְמִי

הִתְגַּעֲגֵעָה עַד אַחֲרוֹן יָמֶיהָ " לָאֲוִיר שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם ".

עַד גִּיל שִׁשּׁים נָהֲגוּ לִפְקֹד שָׁם קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה

תָּמִיד הָיְתָה חוֹזֶרֶת שְׁבוּרָה וּמְלִינָה

עַל כָּל הַיֹּפִי שֶׁהוֹתִירָה מֵאָחוֹר.

מִשֶּׁהִתְבַּגְּרה וְאַבָּא לָקָה בְּלִבּוֹ פָּסְקוּ הַבִּקּוּרִים

וַאֲנִי שֶׁהָיִיתִי נוֹסַעַת לְשָׁם לְבִקּוּרִים חֲטוּפִים

הָיִיתִי לוֹקַחַת אִתִּי בַּקְבּוּק וּמְמַלְּאָה לָהּ אוֹתוֹ

בָּאֲוִיר שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם