סקירת הסרט גלוריה בל/ יהודה ניסן

גלוריה בל, בימוי:סבסטיאן לליו 102 דקות

גלוריה בת ה- 58 היא  גרושה כבר יותר היא אומנם נמצאת בקשר קרוב עם משפחתה. אוהבת מאוד את ילדיה ונכדה התינוק, חייה לא סובבים רק סביבם: היא עובדת במשרה מלאה, נראית ומרגישה נהדר, ואת לילותיה היא מעבירה בבילויים עם חברות או לבד. כאשר ארנולד, גרוש טרי, מתחיל איתה במסיבה, מתפתח בין השניים רומן מפתיע, מרגש ומלהיב אשר מעורר בגלוריה תחושות שכבר מזמן לא חוותה. אולם, לאט לאט מתגלים אתגרים וקשיים אשר יאלצו את גלוריה להתמודד מחדש עם עברה וגם לקבל החלטות לעתיד

מצד אחד הסרט יפה ומשחק מצוין של ג'וליאן מור ואולם לגרושים גרושות הסרט לא מחדש דבר, כל גרוש וגרושה אשר הלך למועדוני ריקודים של פנויים פנויות בארץ חווה חוויות דומות ואף יותר. בסרט אין רגע מחולל או פיתול בעלילה. אלא מתאר את שגרת חייה של אישה גרושה, אשר הכירה גבר הכפוף לגחמות של בנותיו וגרושתו פעם הוא אובסיסיוי כלפי גלוריה ופעם מתחמק ממנה. כסטייה מהעלילה הראשית אנו רואים את סיפור הבת שלה שהתאהבה בלוחם גלי ים משבדיה.

אחרי עשרות שנים של ג'וליאן מור בקולנוע ראינו את השדיים שלה לראשונה, אולי הבמאי חשב שזה יעצים ויביא קהל רב יותר. ואחרי שהבטתי טוב בשדיה ראיתי שאין הבדל או משהוא מיוחד.

ממולץ למי שאין להם מה לעשות ומבקשים להרוג שעתיים בצפייה בקולנוע.

הסרט מלווה בשירים קצביים משנות ה 70/80 – באתי, ראיתי, שמעתי ושכחתי.