המחזמר צלילי המוסיקה בהיכל התרבות פתח תקווה/ ראובן שבת

התבנית ברורה, קחו מחזמר לכל המשפחה, טבלו אותו באופטימיות טובה, העמידו תשתית קפדנית של ביצוע מוזיקלי יפה, תפאורה מרשימה אך לא מנכרת עיניים, תנו לקהל לאהוב את העלילה, השירים, הביצוע.

באולם מלא מפה לפה, בילדים בני גילאים שונים שהגיעו ברובם עם הסבים והסבתות שלהם, הוצג המחזמר הידוע.

"צלילי המוסיקה", מאת רוג'רס והמרשטיין, נחשב לאחד ממחזות הזמר הפופולריים של כל הזמנים.

העלילה מתרחשת בעיר זלצבורג שבאוסטריה.

מריה היא נזירה מתלמדת צעירה ותוססת. היא אינה מצליחה לעמוד במטלות הנוקשות של המנזר ומבלה את ימיה בהרים ובשירה.

אם המנזר החליטה לשלוח אותה להיות אומנת לשבעת ילדיו היתומים מאם, של קפטן גיאורג פון טראפ, קצין בחייל הים האוסטרי, המנסה לחנך את ילדיו ברוח הצבא.  הוא אדם נוקשה וקפדן ואינו מכניס לביתו מוזיקה ושמחה.

מריה, עם שמחת החיים שלה, מצליחה לכבוש את לבבות הילדים והבית הופך להיות שמח כשמוזיקה נשמעת מכל עבר.

הקפטן העומד להינשא לאשת חברה עשירה מוינה, הברונית אלזה שרר, מתאהב במריה, מבטל את אירוסיו ונושא לאשה את מריה הצעירה.

בינתיים הנאצים משתלטים על אוסטריה וכחלק מהאנשלוס דורשים מהקפטן להתגייס לשורותיהם ולפקד על אחת מאניותיהם.

הקפטן פון טראפ, שאינו מסכים עם מדיניות הרייך השלישי, בורח עם מריה והילדים מיד בתום הופעה בפסטיבל זלצבורג, בה הם זוכים במקום הראשון.

רגע לפני שהגבול נסגר מצליחה המשפחה לברוח ונמלטת ברגל בהרים לשוויץ.

הופעה מוזיקלית מהוקצעת וטובה. עלילה זורמת. הרבה אהבה. הרבה אופטימיות.

אבל משקלו של המחזמר הזה פחת עם השנים, כי תכניו נתקהו ממילא.

זה לא פגם כהוא זה באיכות ההפקה המרשימה.

היה בהחלט טוב ויפה, אם כי ארוך מדיי לעיתים. כדאי לחשוב על ליטוש מחדש לפחות בחלק מהתכנים.

תרגום: אבי קורן

בימוי: ארתור קוגן

כוריאוגרפיה: אלדר גרויסמן 

בתפקדי מריה: עמית פרקש / הילה הויזמן 

משתתפים: לימור שפירא, ארז וייס, ניר שיבר, סיון קינר קיסינגר ועשרות שחקנים זמרים ורקדנים 

בתפקיד אורח: דינה דורון / דינה לימון