סקירת הסרט אחרי ש../ רונה נבון

אחרי ש בימוי: ג'יני ג'ייג  106 דקות

נסחפתי אחרי סרט נעורים שמיועד לגיל 12 ומעלה. הלכתי לצפות בו כי נתבקשתי וכי רציתי לפנק את האחיינית בת ה-13 שלי לכבוד יום הבחירות החופשי. למזלי היה לי תירוץ, אחרת אין הצדקה שאישה בת 33 תלך באמצע החיים לסינמה סיטי ביום שני לבלות עם עוד אולם מלא חטיבות ביניים צווחניות כמעט כמו המעריצות של לירן דנינו.

התרשמתי מאוד מהליהוק המבריק של זוג השחקנים עליהם מושתתת העלילה. סרט זה הוא דוגמא לחשיבותו של ליהוק ההתאמה בין השחקנים וההשפעה של המאטץ' על חווית הצופה. על אף התוכן הנדוש העוסק באהבת נעורים בקולג', הסרט לא נופל כל כך חזק לקלישאת סרטי הז'אנר והרבה הודות לשחקנים הטובים המחזיקים אותו.

הסרט ,לטעמי, אינו מיועד לגיל 12, המשווקים אכן מקדימים את המאוחר בהיתר הזה שכן יצא לי לעצום לאחייניתי את העיניים בעל כרחה לא פעם מתוך חוסר עניין לחשוף אותה כבר לתהליך איבוד הבתולין- אלוהים עוד חזון למועד הזה בחייה!

לצד זאת, הסרט סוחף בעלילתו מפתיע ובעל טקסטים שנונים ועמוקים המתכתבים עם רומנים גדולים בעולם הספרות ומהדהדים רמזים לפילוסופיות החיים.

לצערי, נפלתי בפח ההתאהבות בגיבור בן 21, אבל מה לא עושים בשביל לזכות בעוד נקודות בלב האחיינית האהובה שלי. אפילו במחיר של כבוד עצמי.

סרט מומלץ רק מגיל 15. תעשו טובה לעצמכם. הסרט מבוסס על ספר חצי אירוטי ומצונזר הרבה יותר ממנו אך עדיין מבוסס על ספר בסגנון 50 גוונים של אפור.

יש בו ערך לבני הנעורים שחווים דרכו את התוצאות הכבדות של חוסר אחריות בהיבט החברתי והחברי כלפי הסובבים אותנו ועל אחת כמה וכמה על אהובינו הקרובים ביותר.