הענקת פרס ראש הממשלה לחקר קהילות ישראל/ שמחה סיאני

קבלת הפנים החלה בהגשת קייטרינג עשיר ובפגישות נרגשות בין בני משפחות הנבחרים והקהל שהוזמן לטקס המכובד. ברקע הנעים בנגינתו הזמר הידוע יהודה קיסר. את הטקס המרגש הנחה איש חברת החדשות עופר חדד ובחלק האומנותי בטקס הופיעה אביבה אבידן ולהקתה.

השרה לשוויון חברתי, ח"כ גילה גמליאל, שפתחה את הטקס אמרה בין השאר: "כשמדברים על תיקון היסטורי, צריך לציין שראש הממשלה בנימין נתניהו היה הראשון לעשות צעדים אמתיים בעשיית צדק עם המורשת החשובה של יוצאי מדינות ערב ואיראן.

בארבע השנים האחרונות, מדינת ישראל, שהייתה שותפה להדרת יהודי המזרח, היא זו המובילה, באמצעות מיזמי המשרד לשוויון חברתי, את עשיית הצדק ההיסטורי בכתיבת הפרק של יהודי המזרח.  הבסיס לכך הוא, עבודתם של חוקרים שהובילו לחשיפת תולדות יהודי המזרח ולהפנמתן בתודעה הלאומית. חשוב שנדע להוקיר ולהעריך את פורצי הדרך הללו, שאפילו בשנים בהן הממסד לא תמך ואף הערים קשיים, הם השקיעו את מלוא אונם ומרצם למען חקר מורשת ותולדות יהדות המזרח והניעו את גלגלי ההיסטוריה".

להלן מספר מילים על פועלם של פורצי הדרך לחקר מורשת יהודי המזרח:

פרופ' יהודית הנשקה ,מאוניברסיטת חיפה, עומדת בראש מרכז תיעוד ושימור של לשונות יהודיות בהכחדה. בשיחתי עמה הביעה את דאגתה על לשון ותרבות יהודית שנמסרו בעל פה על ידי זקני המשפחות שעלו ארצה, שמא שירת המעיין הזכה שלהם תתערבב בשאון מי האוקיינוס של דורנו הדוהר קדימה ומותיר את האוצרות הלשוניים והריטואליים של קהילות ישראל מאחוריו ללא כל תיעוד.

וכך אמרה פרופ' הנשקה:

"תהליכים היסטוריים וקטסטרופות של שלהי המאה ה-19  ומחצית המאה ה-20   (פוגרומים, שואה, ציונות, עליה לארץ והגירה וכו'), הביאו לשקיעתן של תרבויות ולשונות יהודיות רבות, שדוברו במשך מאות בשנים והתאפיינו בעומק היסטורי ותרבותי מרשים: יידיש  לניביה, ספרדית יהודית לסוגיה, ערבית יהודית לסוגיה ולרבדיה, ארמית יהודית לסוגיה, פרסית יהודית לניביה, גיאורגית יהודית, בוכרית יהודית ועוד. תרבותם של קהילות ישראל ובפרט תרבותם של היהודים מארצות המזרח והמערב המוסלמי, הושתתה במידה לא מעטה על מסירה שבעל-פה והתהליכים שהוזכרו לעיל, הביאו להיעלמותן  של תרבויות ולשונות אלה.

ערכן של הלשונות המוזכרות לא יסולא בפז, שכאמור, הן אוצרות בתוכן ייחודיי לשון ותרבות יהודית חשובים מן המעלה הראשונה, שנמסרו בעל-פה ולא הועלו מעולם על הכתב. אוצרות רוחניים אלה נמצאים כאן, במדינת ישראל, ושומה עלינו לנצל אותן לפני שייעלמו במצולות שטף ההיסטוריה, כי כל דובר ילידי ההולך לבית עולמו, נוטל עמו חלק נכבד מן התרבות והלשון העשירה, שנבנתה בקהילתו מאות בשנים.

כאמור, מדינת ישראל היא מרכז עצום ויחיד במינו של דוברי לשונות יהודיות ומטרתו העיקרית של הפרויקט היא, להקליט ולשמר כל שאפשר לפני שהדוברים ילכו לבית עולמם ושפות אלה ותרבותן ייכחדו מן העולם.

שימור זה הוא רב השפעה, הן להכרת תרבות יהודית ענפה ורב גונית שפותחה בקהילות ישראל ולגיבוש הזהות של ישראלים שמוצאן בקהילות ושכמעט לא נחקרו ולא ניכרה השפעתם על החברה הישראלית, והן למחקר האקדמי (לשון, היסטוריה, ספרות ותרבות). אף יש בתיעוד זה, מעין חוב של כבוד כלפי דור המייסדים, שעלה לארץ ובנה במו ידיו את הבסיס לקיומנו כאן.

אחזור ואדגיש כי הזמן פועל לרעתנו! דור המייסדים והעולים מארצות הגולה הולך ונעלם. על כן, עלינו לשנס מותניים בדחיפות על מנת להקליט ולשמר עולמות מיוחדים וחשובים אלה. אודה, אם הקוראים ייכנסו לאתר וישלחו לנו הקלטות של זקני המשפחות שייזכרו לדורות.

אתם מוזמנים להיכנס לאתר 'לשון הבית' ולהצטרף לעשייה למען דורות העבר ולמען דורות העתיד.

כתובת האתר: http://www.lashon.org/1   ”.

הרב פרופ' משה עמאר

ההדיר למעלה מ-70 ספרים של חכמי מרוקו מתוך כתבי יד וכתב להם מבואות מקיפים ביותר והעמיד סטודנטים רבים ההולכים לאורו. בשיחתי עמו אמר לי     בין השאר:

"בעבודתי המחקרית, אני מקדיש מאמץ וזמן לאתר יצירות שאינן ידועות ועודן בכתבי יד המצויות בידיים פרטיות או בגניזות וסכנה מרחפת על קיומן.               ב"ה הצלחתי להעלות מתהום הנשייה במרוקו ומחוצה לה, עשרות חיבורים ומאות תעודות בכתבי יד, שדבר קיומם לא היה ידוע ושנתחברו במאות                 ה-ט"ז – ה-כ'. עבודות האיסוף והמיון שעדיין נמשכות.

מתוך החיבורים שבכתבי יד, ההדרתי חיבורים רבי משמעות מבחינה היסטורית והלכתית  'עץ חיים' לרבי חיים גאגין (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן), שהוא תעודה היסטורית מדור הגירוש בספרד ובמרוקו ובו גם חידושים הלכתיים;               'פסקים ותשובות לרבי יהודה בן עטר', גדול חכמי מרוקו במאה הי"ח            (הוצאת מכון ירושלים), תשובות שנאספו מתוך עשרות קבצים בכתבי-יד ודפים בודדים הפזורים באוספים פרטיים וציבוריים."

ד"ר מרדכי (מוטי) זקן

חקר את תולדות יהדות כורדיסטאן.

ד"ר זקן, מתמחה בחקר יהדות כורדיסטאן ונחשב לחלוץ פורץ דרך בתחום.      את ראשית דרכו החל בידיים ריקות, שכן, לא היו חומרים כתובים שהאירו את סיפורה של יהדות כורדיסטן, קורותיה, תרבותה מנהגיה. יוצא איפה שד"ר זקן היה החלוץ שבחקר זה והוציא מתוק מעז, באמצעות עשרות ראיונות של אזרחים ותיקים יוצאי העדה, שבאמצעותם שורטט והואר סיפורה של יהדות כורדיסטן.

היה זה טקס מרגש שהסתיים בשירת "התקווה".