אירוע האזכרה למעפילים מספינת "אגוז"/הרצל ובלפור חקק
:
לאורך הדורות תמיד נכספו יהודים לעלות לארץ ישראל, אל המולדת. לא פעם קרו אסונות, שבמהלך הדרך אל הארץ, העולים קיפחו את חייהם. כך אירע למעפילים ממרוקו שחלמו להגיע אל מדינת ישראל, כדי לחיות במדינת היהודים. בכ"ג בטבת תשכ"א (10 בינואר 1961) יצאה ספינת אגוז מחוף אל-חוסימה שבצפון מרוקו לכיוון נמל גיברלטר. על הסיפון היו 44 מעפילים: גברים, נשים וטף. הם התכוונו להגיע מגיברלטר למדינת ישראל. המעפילים כולם נקלעו לסערה עזה, והספינה טבעה. 22 גופות הובאו לקבורה בבית הקברות היהודי באל חוסימה, ו-22 גופות נשארו במצולות ים. לאחר מאבק ציבורי שנמשך שנים רבות, הובאו עצמותיהם של המעפילים ממרוקו אל קבר ישראל בקבורה ממלכתית. בהלוויה ממלכתית בי"ט בכסלו תשנ"ג (14.12.1992) הובאו ארונותיהם להר הרצל במעמד הנשיא, ראש הממשלה ונכבדי הציבור האחרים.
מאז, כל שנה נערך במתחם האנדרטה והקברים טקס זיכרון, שמובילה הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו. כך היה גם השנה, ונשיא הפדרציה סם בן שטרית הוביל את הטקס בהר הרצל ביום 10.1.2019. החזן הצבאי ליאור מיכאל קרא "אל מלא רחמים", נציגי המשפחות חנה כהן ופאני עזר הדליקו אבוקת זיכרון. שמעון מלכה ואלברט בר ששת, נציגי המשפחות השכולות קראו קדיש על החללים. הונחו זרי פרחים למרגלות האנדרטה ולהקה צבאית שרה שירי זיכרון. בשם המשפחות השכולות נשאה דברים גילה גוטמן אזולאי. הרב אביסרור קרא את האשכבה לנופלים כולם. להקה צבאית שרה שירי זיכרון לנופלים בלב ים.
. נשאו דברים על פרשת ההעפלה של הספינה אגוז: פרופ' אהרן ממן, חבר הנהלת הפדרציה, שציטט את "הנה מוטלות גופותינו", עו"ד עמי סביר, שתיאר את תהליך ההכרה בגבורתם של המעפילים. סייעו בהכנת הטקס צוות הלשכה, זיוה ממו ואליזבת בראל.
לבקשת נשיא הפדרציה, סם בן שטרית, כתבנו את המקמה המרכזית של הטקס על גבורתם של המעפילים ממרוקו וקראנו בטקס. כך הצבנו יד לספינה "אגוז". זו המקמה שכתבנו לזכרם: הנה קטע מן המקמה:
/ הרצל ובלפור חקק אַחֵינו גיבּוֹרי ה"אֱגוז"
ספינת מעפילים ממרוקו נָשׂאה דגל של עוז,
זוֹ ספינת אוהֲבי ציון, שאֶת חייה נחרוז.
הנה שירתה ושירת גיבוריהָ, מעפּילי האגוז,
החזון שהיה בלִבָּם שב ורוטט, לא נָגוֹז- - -.
.
ממרוקו יצאו בַּחֲשאי, לבָּם להגשים חזון בִּתְשוּקה,
מ"ד מעפילים אל גיבּרלטר, חותְרים לְמולֶדֶת עַתיקה.
ספינה של ממשיכֵי דֶרֶך לְ"אקסודוס" שלֹא נמחֲקָה,
אחוֹת ל'סְטרוּמה' ו'פַּטְרִיה', שצללוּ אֱלֵי תהוֹם עמוקָה- - -.
.
- -
מים רבּים לא יכַבּו אהבתֵנו למעפּילי מָרוֹק
סערות עוד נושְׂאות רוּחָם - כָּאן בְּלִבֵּנוּ עמוֹק.
זוֹ מורשת אהֲבה וּגְבורה וְעוֹז,
נַצְדִיעַ להם, לגיבּורינו מַעפּילֵי האגוֹז.
