:סיפור תלמודי

אגריפס אחינו אתה/ מתוך תלמוד בבלי מסכת סוטה

מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בַּשְּׁמִינִי בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית

עוֹשִׂין לוֹ בִּימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה וְהוּא יוֹשֵׁב עָלֶיהָ.

חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה

וְנוֹתְנָהּ לרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת

וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לְסָגָן

וְהַסָּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל

וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנָהּ לַמֶּלֶךְ –

וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל

וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב.

אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל

וְקָרָא עוֹמֵד –

וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְ"לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים יז, טו),

זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.

אָמְרוּ לוֹ: אַל תִּתְיָרֵא, אַגְרִפַּס, אָחִינוּ אַתָּה, אָחִינוּ אַתָּה!

שָׁנוּ מִשּׁוּם רַ' נָתָן: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה,

מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱנִיפוּ לוֹ לְאַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ.