צדפים במקצרון בצוותא/ רונה נבון
מיזם חדש במסגרת פסטיבל התאטרון הקצר של צוותא העניק השנה (2018) לראשונה במה להצגות סטודנטים של בתי הספר למשחק. רעיון מקסים מרענן והוגן מאוד כלפי הדור הבא שזקוק לחשיפה הזו ובעיקר לנסיון שטמון בהזדמנות הזו. מחמם את הלב לראות שיש בית כמו צוותא שמוכן לתת במה לשלל רעיונות מופרעים, צעירים ונסיוניים שמעולם לא נוסו לפני כן על בני אדם.
מרבית ההצגות בפסטיבל נוטות בהתחשב באורכן הקצר לסוגה קומית, זריזה, ולא מאוד מכבידה בתמה שלה ,אף על פי שגם בזמן מסך של 20 דקות הן הצליחו לגעת בבלוטות ההומור והעצב של הצופה.
בלטה בבחירתה האמיצה לעסוק בנושא כבד משקל כמו הנפש על דיכאונותיה וחרדותיה ההצגה צדפים בבימויה של אגם מזרחי. המחזה עצמו לא חף מבעיות כגון: בהירות, עניין, דיאלוגים מנומנמים או עמימות כללית באשר להקשר העלילה.
יחד עם זאת נעשו כמה בחירות מרגשות בבימוי כשהבולטת בהן היא הליווי המוזיקלי החי שנכח על הבמה. שפע הכלים האתניים מותאמים במלאכת מחשבת לאווירה השבטית שההצגה מבקשת ליצור.
ניכר כי נעשתה עבודת אנסמבל מעמיקה אך יחד עם זאת ניכרת הבוסריות הרבה של השחקנים. כשזו מתבטאת ברצונם העז של השחקנים לעורר את הרגש באופן מאומץ מנייריסטי וככזה שלא יוצא מן הלב כך שלא נכנס אל שום לב. עדיין.
יחד עם זאת יישר כחם של היוצרים לעסוק בחומרים עדינים כל כך ובאומץ לאתגר שחקנים שעוד לא יצאו אל העולם עם האוויר המורכב שקרוי: נפש.