זוֹכֵר אֲנִי אֶת פָּנַי אֶת עֵינַי
.כְּמוֹ בְּנָהָר
קוֹמָתִי צוּרָתִי מֵהַגִּלְגּוּל שֶׁעָבַר
.אֵי שָׁם בָּהָר וְכָעֵת בְּעוֹד הַר

זוֹכֵר אֲנִי אֶת חַרְבִּי, נִשְׁקִי הָאִישִׁי
...עָלָיו חָרַט סָבִי רַק אֶת שְׁמִי
זוֹכֵר אֶת סוּסִי הָאָדֹם שֶׁגִּדַּלְתִּיו בְּחֹם
.וְהוּא מוֹפִיעַ לִפְעָמִים בַּחֲלוֹמִי
זוֹכֵר אֲנִי אֶת אִשְׁתִּי רַדִּיָּה
יָפָתִי הַחִנָּנִית עִם הָעֵינַיִם הַיְּרֻקּוֹת
אֶת בְּנִי חַסּוּן הָאֹשֶׁר בְּעֵינוֹ
.אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו הַמְּלַטְּפוֹת אֶת פָּנַי רַכּוֹת

כָּל בֹּקֶר מַמָּשׁ כְּמֶשִׁי, כְּטַל הַמְּטַפְטֵף
.עַל לְחָיַי, עַל רֹאשִׁי הַמִּתְכּוֹפֵף

זוכֵֹר אֲנִי לַמְרוֹת הַזְּמָן
הֵיכָן הֶחְבֵּאתִי אֶת אַרְנַק הָעוֹר
הַמָּלֵא בְּזָהָב, שָׁם מִתַּחַת לעְֵץ הַזַּיִת
.הַזָּקֵן בְּשָׁנִים, הַנֶּאֱמָן
זוֹכֵר אֲנִי הֵיכָן יָרָה בִּי הַבּוֹגֵד
וְנָפַלְתִּי בֵּין הטֵּרָסוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת
...שָׁם בְּהַר חוֹרָאן הָרָחוֹק

וְהִנֵּה כַּחֲלוֹם בַּלָּהוֹת אֲנִי כָּאן
:וּפִתְאֹם הַחֲלוֹם מָתוֹק
בֵּן לְמִשְׁפָּחָה, לְאִמָּא שׁוֹנָה
.אַךְ אוֹהֶבֶת אוֹתִי מְאֹד
שַׁבְתִּי מַהֵר
אַךְ בְּצוּרָה וּבִלְבוּשׁ אַחֵר
תִּינוֹק וָלָד גָּדוּשׁ מִטְעַן זֶהוּיוֹת
.שֶׁל זִכְרוֹנוֹת וְהִתְלַבְּטוּיוֹת
אֲנִי כָּאן אֲנִי שָׁם בְּהַרְרֵי אֵל
.אֲנִי בֵּן לְמִשְׁפָּחָה בַּכַּרְמֶל

אַךְ תָּמִיד אֶזְכֹּר בְּגַעְגּוּעִים
.אֶת חַיַּי הַלֹּא נִרְאִים
אֲנִי גַּם בֵּן לְמִשְׁפַּחְתִּי הָרוּחָנִית
.בִּכְפָר קָטָן בַּחוֹרָאן
זוֹכֵר אֲנִי אֶת הַכֹּל
מִתְגַּעְגֵּעַ רוֹצֶה לחֲַזֹר בַּזְּמָן

אַךְ אֵינִי יָכוֹל
קָצְרו ּידַָי
.וְהַזְּמָן תָּמִיד מֵאֲחוֹרַי

מתוך: מילים צומחות בהר הירוק (שירים), 2001