שיר:
על חרות ואור/ אהוד נוה 

אֶכְתֹּב כָּאן שִׁיר

קָצָר מִזְמוֹר

אַזְכִּיר לָכֶם

חֵרוּת וְאוֹר

אַזְכִּיר עַבְדוּת

וַחֲשֵׁכָה

אַזְכִּיר חַיִּים

לְלֹא בְּרָכָה

כּוֹבֵשׁ אַכְזָר

עָרִיץ נָאוֹר

מַסְתִּירִים הֵם

אֶת הָאוֹר

לְכָל אָדָם

נִתְּנָה בְּחִירָה

וּבְתוֹכָהּ

חֵרוּת נִתְּנָה

עַל כֵּן אוֹתָן

תָּמִיד נִשְׁמֹר

לָעַד נִנְצֹר

חֵרוּת הִיא אוֹר