סקירת הסרט רפסודיה בוהמית במאי:בריאן סינג'ר  135 דקות / עמרי נובל

האמת שלא התאפקתי, ממש נדנדתי ויש שיגידו ש"אכלתי את הראש"

חיכתי לסרט על להקת 'קויין' וסיפורו של פרדי מרקורי, הלא הוא המודל לחיקוי שלי, גם כתבתי עליו לא פעם כמה כזמר הוא השפיע עליי

ולכן הפעם רציתי לכתוב לכם ביקורת על הסרט החדש "רפסודיה בוהמית" בכיכובו של רמי מאלק ("מיסטר רובוט").

ייתכן ויהיו ספויילרים אבל ההמלצה שלי היא בכל מקרה שתלכו לראות את הסרט, אני כבר אציין שרמי מאלק עושה קפיצת מדרגה והופך בסרט הזה ל A LIST  רציני

כי ניכר עליו שהוא נתן הכל כדי שהדמות של פרדי תקום לתחייה.

נתחיל מהסוף, להקת "קווין" ופרדי בפרט אחראים כנראה על השירים הטובים ביותר שיצאו במאה הקודמת, ייתכן וחלק יטענו שהביטלס עשו את זה קודם ושהסוטנס גדולים יותר.

אני עדיין מאמין שהלהיטים של פרדי וחבריו הם יותר גדולים ובעלי השפעה גדולה יותר על עיצוב הסאונד של הפופ רוק של ימינו.

הסרט שאורכו כשעתיים וחצי (לא סרט קצר) ומפאת אורכו עדיין משטח הרבה אירועים ואת משמעותם וזה ברור שכן אי אפשר לדחוס 20 שנה לשעתיים מבלי לדלג במהירות על ארועים חשובים או אפילו לשנות את הסדר הכרונולגי של מספר ארועים בכדי להעצים את הסיפור והוליווד בראש ובראשונה מוכרת לנו סיפור ופחות עובדות.

מספר פערים בין הסרט למציאות ניתן לראות בסרטון המצורף https://www.youtube.com/watch?v=62QDfeClIlI

 

מספר סצינות בסרט מתרכזות בהפקת השיר "רפסודיה בוהמית", ברגעי כתיבת הלחן והמילים, ניתן להבין שהשיר היה לפרדי בראש בשלמותו כבר לפני שנים ואחת הסצנות המרגשות ביותר בעיני קשורה להבנה שלו ברגע שהוא שמע את השיר בראש, זה רגע שכל סינגר/סונגרייטר חווה רק שאצל פרדי זה במקרה השיר שנבחר לשיר המילניום...

עוד רגעים מרגשים הם יצירתם של יצירות המופת "WE WILL ROCK YOU" ודוגמא ראשונית לאיך הופכים את הקהל לחלק מהשיר, בריאן מיי הגאון עשה זאת בפשטות שעשתה היסטוריה.

יתר חברי הלהקה מוצגים בצורה הולמת, ג'ון דיקן הבסיסט השקט לעיתים מצוייר כבחור המוזר בחבורה והשונה מהם, אי אפשר לדעת אם זו הייתה המציאות אבל גם הוא מחזיק באמתחתו את השירים המושמעים ביותר ברדיו האמריקאי כמו "Another one bites to dust" ו "You're my best friend".

רוג'ר טיילור מתואר כפי שתמיד הנחתי שהוא, חביב הבנות שידע לנצל את היותו כוכב רוק עם מראה נערי ונראה שהוא עשה גוד טיים בהחלט..

הסרט מתייחס לאחת ההופעות הגדולות של הלהקה בלייב אייד 85 ומכתיר אותה בצדק כנקודת מפנה שנתנה חיים ללהקה ולאחריה יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות שתמך באלבום המופתי "It’s a kind Of Magic" שהיה לסיבוב מאוד מצליח והאחרון של הלהקה שכן מעט לאחר מכן פרדי אובחן כנשא והפסיק להופיע כמעט לגמרי, הלהקה כן שיחררה עוד מספר אלבומים מצויינים.

 

מעולם לא חשבתי על זה וזה ניכר בכל סרט תיעודי שראיתי על קווין ופרדי וראיתי המון, אבל בסרט נתנו עומק לתחושת הבדידות אותה חווה פרדי בחייו, אני לא יודע אם זה אמיתי או לא אבל באותן סצינות רמי מאלק ריגש אותי מאוד בהעברת התחושה של פרדי שהיה חיית במה ואילו בחייו האישיים חווה לא מעט רגעים בודדים, הקשר המיוחד עם מארי, תקופת החגיגות במינכן ולבסוף קבלת הידיעה על נגיף האיידס.

פרדי חי את החיים במלואם, על הבמה ומחוץ לה, אהב מאוד חתולים והשאיר מורשת שאין שנייה לה.  

אני בכוונה לא רוצה לעשות ספויילרים אבל אתם יודעים שפרדי נפטר ממחלת האיידס, הסרט כסרט לדעתי יביא לרמי מאלק מועמדות לאוסקר.

ואני מחכה כבר לראות אותו בפעם השנייה, כן עד כדי כך התרגשתי.

 

 

 

---

logo בניית אתרים