מאמר:
לצבור קילומטראז' של מחשבות/ ד"ר ברכה קליין תאיר

מחשבות נובעות מהמהות. על מנת להיכנס למהות ולפתוח את שעריה, יש לעבוד עם התודעה. על מנת לעבוד עם תודעה גבוהה, יש להתפתח ולהשיג הבנה עמוקה של הדברים.

הדמיון/האינטואיציה מחוברים למהירות מחולל המוח. ככול שחוללות המוח מהירה יותר, כך המודעות מתעצמת, כך אנחנו חשופים למנגנון ההשפעות ומקבלים רעיונות וידע שהם יצירתיים.

את התפקידים השונים של אלה בקיום שלנו, אתאר בהמשך. אך תחילה ---

אם המציאות משתנה לכיוונים לא מוכרים, הזמן מואץ, מה שידענו עד כה לא מספיק, השיטות והכלים שספגנו במהלכי שנים כבר לא מועילים, וחיינו מלאים במערבולות, מהו החדש שאנחנו מחויבים להביא לתודעה האנושית – ארגונית על מנת לסייע בתהליכים המרתקים בפניהם אנחנו ניצבים?

אנחנו מבינים כי הגיע הזמן ליותר...

• יותר אנשים מהותיים, תודעתיים, יצירתיים, בטוחים, עוצמתיים, משפיעים.
• יותר ארגונים חדשניים, עמידים, שמחים, בריאים.
• יותר מנהיגים שמאפשרים לאלף פרחים לפרוח.
• יותר יועצים, מטפלים, מנחים, מאמנים שהם בוראים – לוליינים – מטפסים.

כי אנחנו הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים או מכירים (בתוכנו ניצוצות עילאיים). כי אנחנו מסוגלים ליותר ממה שאנחנו חווים היום (בעוצמה שלנו להשפיע על עולם ומלואו). כי הארגונים שלנו הם הרבה יותר ממה שהם מציגים. כי היקום הוא הרבה יותר ענק ממה שאנחנו מצליחים לחקור. עלינו להשתמש באנרגיה האינסופית העומדת לרשותנו ופשוט לצעוד קדימה אל עבר האמת.

מאחר ולרובנו מוחות ישנים (מנצלים רק 5% מעוצמתו) שמתופעלים על ידי פחד, התניות ובורות, איך נגלה או נשיג את היותר?

בעזרת הכישרון האוטופואטי הטבוע  בתוכנו – הכישרון לברוא את עצמנו, את המחר, את הארגון, מתוך עצמנו (מתוך כספות העושר הקיימות בתוך הארכיבים שלנו), כל יום מחדש. הכישרון הזה מתגלה בפנינו בדומה לתהליך הפקת שמן האראגן יקר הערך.

עיזים לבנות ושחורות מטפסות על העץ העבות ואוכלות את פירותיו שבדרך אחרת קשים לקטיפה. הן מעכלות ומרככות את הקליפה, פולטות את הגרעין החוצה ונשים מרוקאיות מלקטות, מייבשות, מעבדות ומפיקות מהגרעינים את שמן האראגן יקר הערך.

גם גילוי הכישרון האוטופואטי, גילוי המהות האדירה שלנו, גילוי האמת, נעשים בתהליכים דומים:  טיפוס אל עבר הקומה ה-100, איסוף ידע חדש, פיצוח צופנים ומחסומים, עיבוד החדש עם הישן, זיכוך הנכון והאפקטיבי, עד שמגיעים לדבר יקר הערך שבתוכנו – מחשבה מוכללת, מהות.

ננסה להבין:

האמת הגדולה נמצאת בעתיד השלם והמושלם ממנו באנו ("עץ החיים"). היא מקודדת ב- DNA שלנו, בגרעין המהות שלנו. באנו למדיום ארץ הדחוס, המצועף, המוצפן, החושי ("עץ הדעת"), כדי לעשות אבולוציה בכוחות עצמנו ולחזור חזרה אל האמת, העושר והעוצמה שאנחנו אשר בקומה ה-100. כלומר, באנו לנוע ממוח מיקרו למוח מאקרו = לשנות צורה מחומר דחוס, שביר וגס, לחומר קריסטלי, עדין ועמיד = לפתוח צופנים של ארכיבים נעולים המשמרים בתוכם ידע ענק מרגע הנשימה הראשון שלנו אי פעם = לפרום את שרשרת סיבה – תוצאה (שרשרת מחשבה) שאנחנו. "כל האורות אשר מהווים את מהותה של התבל כולה, צללו עד היום לתוך הלא נודע כדי לדעת את האמיתות, ללמוד דברים ובדרך הזאת הם נכנסו למדיום החיפוש. עם זאת, חיפוש זה מעולם לא היה חיפוש אחר מהותם. העיניים תמיד הביטו אל האופקים. עתה, הייחודיות של התקופה הזאת, שאנחנו מכנים תקופת הכנות, היא לגרום למהויות לדבר" ("ספר הידע", 24/360).

לאור הנאמר, נוצרת הבנה אחת משמעותית: במקום להתמקד בחוץ ולתת לו כל כך הרבה כוח עלינו, הגיע הזמן שנעביר את עצמנו לעצמנו. הגיע הזמן לגלות מרחבי ידע לא נודע ולהפוך אותם (הארכיבים המוצפנים) לתודעתיים.  כל עוד ארכיבי ידע רבים נעולים (פתחנו עד היום רק 5%), הגוף מלא הסתירות, ההתניות, התגובות האוטומטיות, גורם לנו לסבל רב, מאחר והוא מכיל רבי אישיות שאין ביניהם סינכרוניזציה.

לשם כך, עלינו לבנות כושר טיפוס: גם להעצים את התודעה (להשיג רמת צפיפות אנרגטית גדולה יותר = התכללות), וגם להעצים את הכלי/הגוף/המוח (למשוך עוצמות אנרגיה מממדים שונים). בקיצור, לצבור קילומטראז'!!!

כלומר, עלינו לייצר מהפך בחשיבה - בתנועה – בעוצמה:

More Energy (Faster & Higher Knowledge) / More Dynamic (Supreme Function of the Brain & Will) / More Powerful Influence (Higher Consciousness).

לפתוח 20% מהארכיבים הנעולים שיספיקו לפתח כושר טיפוס לקומה ה-100 ולהשיג את המהות האדירה שלנו!

מהפך בחשיבה/חינוך המוח/העין שלנו = גמישות: פתוחים להשראה, ליצירתיות, לידע עוצמתי ומגוון, מרחיבים את מפתן הזיכרון  תוך כדי הסתחררות[1] (פותחים צופנים: במעגל הירוק של המוח הידע מוצפן ומתוכנת. במעגל הלבן של המוח הידע גלוי).

מהפך בתנועה/חינוך התודעה/הנשימה שלנו = מצוינות: מאמינים באדירותנו, אוחזים בהגה החיים, מטפסים רקורסיבית – self-creation (גם תנועה אופקית שמאיינת ניגודים, וגם תנועה אנכית שמאחדת הפכים), מגיעים למלוא ההבנה, משיגים אמת שלמה, מנהלים בהצלחה מורכבות, מצמצמים פערים בין לבין.

מהפך בעוצמה/חינוך המחשבה/מצפון המהות שלנו = חדשנות קוגניטיבית: סקרנים, שואלים שאלות, חוקרים, אמיצים ליצור את החדש כל יום מחדש, פותחים שערי ממדים, מגלים את הסוד, צוברים עוצמה לעוצמה, עד שהאדם מתחבר עם מהותו שהיא מרכז נביעת המחשבות.

אז, אנחנו משיגים מטרות שעד כה לא היינו מסוגלים להגיע אליהן, או להשיג מטרות שעד כה לא ראינו, או להוציא אל הפועל אמיתות שעד כה היו סוד עבורנו, או לצמצם את הפער בין נקודת המוצא שלנו – לבין הרף שהשגנו בגלגול הקודם. כי מה שהיה רק אתמול בלתי אפשר הופך היום לאפשרי!

הפירמידה המשולשת:

מוח/חשיבה/עין – נשימה/תנועה/תודעה – מחשבה/עוצמה/מהות

מביאה חיים.  תפקיד מנגנון המחשבה לשאול שאלות, לחפש, לחקור, להניע תנועה. תפקיד הנשימה להיות בתנועה רקורסיבית (מעגלית) פנימה-החוצה תוך כדי טיפוס אל עבר קומות גבוהות יותר של מציאות. תפקיד מנגנון החשיבה לקבל את ההטענות מהמחשבה ומהתנועה/תודעה, לפתוח צופני ידע מוצפנים, לעבד, לצבור עוצמה לעוצמה ולאפשר לתודעה להשיג הבנה עמוקה, וחוזר חלילה.

איכות מרחב השותפות בין שלוש הצלעות יוצרת קואורדינטה שמתלכדת בנקודת המוקד במרכז - WE, נקודה שהיא הוויה =  פוטנציאל אינסופי = מעיין נובע  שמחכה להתגלם (המהות שלנו).  זוהי נשימה/תנועה/משמעות (תנועה אוטופואטית). חייבים להיות תודעתיים לגביה. הדיון בה מסייע להגדיר את האמת, את תכלית הקיום, ליצור מחשבה/רעיון שיצור את "החומר", להגדיר מטרות פונקציונליות חשובות (מודעות). מערכת ערכית אוניברסלית בונה את מרחב השותפות ביחסים, על מנת שנצליח להעצים את נקודת המוקד.

יצירת הקואורדינטה מאפשרת להוציא מהכוח אל הפועל פוטנציאל  זה בהתאם לתוכנית לאבולוציה של המדיום בו נוכחים, ולתת לו חיים. לכן, כל השעורים שלנו על פי התוכנית החדשה קשורים לשלוש הפאות.  והשיעורים מתגלמים ביחסים עם תודעות אחרות ושונות, עם השפעות קוסמיות, עם מציאות/טקסטים מורכבים וכד'. חשוב להבין כי בלי תודעה לא ניתן להיכנס למהות. ובלי להיכנס למהות, לא ניתן לטפס אל הקומה ה-100.

זו תנועת הסתחררות (תנועה רקורסיבית/מעגלית), אשר מניעים אותה 12 ווקטורים.

כוונה (כיוון, ידיעה שמעל דעת, מצפון שחייב להיות בשיווי משקל/ניטרליות, כי רק ניטרליות שמאיינת את 2 הקצוות המנוגדים של המקל מאפשרת לברוא – ליצור – לעשות את הנכון)

אמונה (תבנית חשיבה, תבנית הכרתית, פרדיגמות, ארכיטיפים, היכולת לשנות תבניות)

רצון (לממש את התכלית/ייעוד, הכישרון האוטופואטי שעובר דרך צינור המימוש, עוצמה מרוכזת שמוציאה אל הפועל את התוכנית)

קבלה (ללא תנאי את האחר, השונה, המנוגד, ההפוך, את עצמי, את המצב)

אמון (הנכונות להתמזג, להתמסר, לזרום, לקחת סיכונים, לשלם מחירים, נאמנות למשימה)

למידה (פרימת שרשרת סיבה – תוצאה וגלילה מחדש, לדעת אותי, לדעת את האמת המוחלטת = שורשי הדברים)

השראה (פתיחת העין השלישית וקבלת השפעות של ידע קוסמי)

נתינה (נתינה מהמהות, השפעה)

הודיה (הכול לטובה, להתייחס לכול הקורה ממקום של הוד, הכרת תודה)

מה שקובע את איכות מרחב השותפות בין שלוש הצלעות/12 הווקטורים הוא הנוסחה התפעולית: התכללות (WE) - אמת – אחדות (UNITY). הבורות הורסת לנו את החיים וכל חלקה טובה ביחסים. לכן, כאשר נסכים לתת יד, לחבר לבבות, להכליל את השונה במקום להפריד, לקבל ולתת ללא תנאי (אינות האגו, אינות פרדיגמות US – I)...נרחיב את מרחב ידע האמת, נתחבר אל שורשי הדברים, נבין לעומק מבנים, תקנות וחוקים...נשיג אחדות בה כל המרכיבים האוטונומיים הופכים בעצם ללא קיימים בזהות שלהם (אלא רק במהות) ולכן גם  לא מפחדים להתמזג. התוצאה: השתנות, צמיחה, התחדשות, שינוי צורה (טרנספורמציה, טיפוס לקומה גבוהה יותר בנתיב הטיפוס לקומה ה-100).

בנקודה זו אני מבקשת להפנות אתכם למראת הידע "להיות בורא – לוליין – מטפס" שמתארת 2 מפתחות לפתיחת הצופנים: מפתח ראשון הוא השפעות טבעיות: מתאר את מערכות הייצוג שלנו (כיצד קולטים מידע),  את מערכות הדיגום שלנו (כיצד מפענחים) ואת מערכת הפרשנות – ההבנות שלנו.

המפתח השני הוא נתיב האבולוציה. בנתיב הזה אנחנו מאותגרים להרחיב את מפתן הזיכרון, כלומר, להצליח לפתוח צופני ארכיבים מ- 5% גלוי ל- 20% גלוי.

מאחר ואנחנו במשימה של יותר...עלינו ללמוד להפעיל את המשולש: מוח/מנגנון החשיבה/עין – נשימה/תנועה/תודעה – מחשבה/עוצמה/מהות. כאשר אנחנו מפעילים במודע את הצלע נשימה/תנועה/תודעה; נשימה מעגלית – רקורסיבית שמניעה את התנועה מתנועה ליניארית/אופקית/ארצית/מיקרו (זחילה – הליכה – ריצה), לתנועה רקורסיבית/אנכית/אוניברסלית/מאקרו (שחייה – צלילה – גלישה – לוליינות - טיפוס) ובכך, מסייעות בידי התודעה לפרוש כנפיים אל עבר האוניברסליות, אנחנו משפיעים דרמטית על צלעות מנגנוני החשיבה/מחשבה, מצליחים להרחיב את מפתן הזיכרון שלנו, צוברים עוצמה לעוצמה ומטפסים אל הקומה ה-100: קומה של אהבה תודעתית/התכללות, של ידע האמת, של אחדות, של העוצמה שאנחנו.

זוהי אבולוציה.

מנגנוני החשיבה- מחשבה:

התודעה היא פיית הדלק... הדלק הוא ידע חדש או שאלה מאתגרת...מחולל המוח הוא המנוע.

למנגנון החשיבה (מוח/מנגנון החשיבה/עין) של המוח תפקיד חשוב בפתיחת צופני ידע. המנגנון בנוי  משבעה תפקודים[2] אשר בארציות אינם מודעים זה לזה:

1. בינה: שומרת מפתן - מחוברת לכוללות האוניברסלית.
2. תבונה: גילוי - מחוברת ליצירתיות/אומנות.
3. היגיון: ספק – סורק – פותח - מחובר לממד הארצי.
4. מודעות: חישה - מחוברת לממד הרוחני.
5. רעיון = המשגה.
6. מצפון.
7. הבנה עמוקה: שורשי הדברים – המחשבה מעורטלת ממלבושיה - מחוברת לממד אדוניתי.

לכל תפקוד גם 7 רבדים, או במילים אחרות, 7 מעגלים ותתי מעגלים שונים.

כאשר אנחנו מצליחים להפעיל את המנגנון עם מודעות גבוהה יותר, אנחנו מצליחים לשלוט יותר על המחשבות שלנו. מצליחים לקלף את כל הפרשנויות והמלבושים השונים ולהשיג מחשבה מוכללת אחת (בכל נושא).

מה שמחבר בין שבעת התפקודים של מנגנון החשיבה הוא מנגנון המחשבה[3] (מחשבה/עוצמה/מהות). המחשבה היא  אנרגיה מעבר לחומר, אנטי חומר. למרות שמחשבה איננה אנרגיה שאנחנו מכירים, היא מביאה את החומר לידי קיום (יצירה - יצירתיות). כל הרפליקות של המחשבות שלנו ושל הבריאה כולה שטות כפוטונים של אור באוקיינוס המחשבה.

ככול שמשיגים מחשבה קריסטלית יותר, תדר[4] התודעה מתעצם ואנחנו חושפים את גרעין המהות. עוצמת תדר התודעה אם כן קובעת את היקף ועוצמת הידע שנקבל, וארכיבי הידע שנפתחים קובעים את מידת השגת ההבנה העמוקה, את מידת החשיפה של גרעין המהות שלנו. כלומר, כאשר אנחנו מצליחים ללכוד את הטבעות הסופיות של רפליקות המחשבה שבערוץ המחשבה, אנחנו מרוויחים תודעה אוניברסלית. "כאשר התודעה האוניברסלית שלכם יורדת לעומק מהותכם, עין מהותכם נפתחת" ("ספר הידע", 21/242).

המהות היא מרכז נביעת המחשבות שלנו, היא ערוץ המחשבה שלנו, היא התיבה שמכילה את רפליקות כל המחשבות שלנו מרגע הנשימה הראשון שלנו אי פעם. אלא שהעבודה לגילוי המהות או לפתיחת התיבה נעשית דווקא בתוך שיתוף הפעולה בין המוח לתודעה. התודעה מחוברת אל מנגנון ההשפעות דרך מחשבות: התגלויות, השראות. רמת האבולוציה קובעת אלו השפעות נקבל והן אלה שפותחות את שסתומי הארכיבים, הידע הנגלה מועבר אלינו, אנחנו משיגים הבנה עמוקה ומגלים את מהותנו.

מאחר ומחשבה גלויה שוות ערך לעוצמת האנרגיה של המדיום בו אנחנו מתגלמים, אנחנו מתחילים את החיים על הארץ עם מוח שלו אפס קילומטר (טבולה ראסה), למרות שארכיביו מוטענים בידע מנצח העבר ועד לנצח העתיד. בהדרגה, המפתח שבמנגנון המחשבה שובר את מנעול המחשבה באמצעות השפעות שמקבלים על ידי מנגנון ההשפעות הקוסמי כתוצאה משאלה, חקירה, חיפוש (מתגלות כגירויים סביבתיים, כטקסטים מורכבים), והתפקוד המוחי (מנגנון החשיבה) נכנס למעגל.

אנחנו משיגים ידע בעוברנו דרך מסננת ההיגיון, ומשיגים את הלא נודע בעוברנו דרך מסננת המחשבה.

הבינה (intellect) מחוברת לאנרגיה האוניברסלית. היא מקבלת את עוצמתה מהמחשבות שנוצרות. היא מרכז פני המודעות, ונחשבת למנגנון ניהולי של כל התפקודים השכליים: היגיון – מודעות – רעיון (מלוא ההבנה). היא מווסתת (שומר הסף) את רמות האנרגיה שהאדם יכול לקלוט. כלומר כשומר סף, הבינה מכניסה פנימה רק את פוטנציאל ה"דלק" שתואם למחשבות הנמצאות בארכיבי המוח או לכמות המילים הנמצאות בהם. מה שנמצא מחוץ למושגי תודעת העולם או לארכיבי המוח הפתוחים – לא ייקלט. לכן, חשוב שנעשיר את המילון הפנימי כדי שהבינה תאפשר ליותר "דלק" להיכנס אל מחולל המוח ולפתוח יותר ארכיבים.

כלומר, הבינה מפקחת על מידת האנרגיה/הידע/המחשבות שהיא מזרימה אל מחולל המוח כדי שהיא לא תושבת. כאשר ישנה פעילות יתר של המוח, היא מקצרת את נתיך הבינה והיא משביתה את עצמה,  מקבלת מנוחה כדי להתאושש. אבל, כאשר נתיך הבינה נשרף, מנגנון החשיבה מתמוטט ונוצרות תפניות חדות (הופכים למשוגעים) כי הקשר בין בינה - היגיון נפסק.

כאן לעוצמת התבונה יש תפקיד חשוב, כי היא מחוברת ליצירתיות ולאומנות, ותפקידה לחקור, לנתח, לפרק, לחבר, לחשוב אחרת ולגלות את החדש.

כאשר הארכיבים נפתחים, ההיגיון (logic) נכנס לפעולה. הוא מחפש, סורק, מגלה ומודד את קודי הרום של הארכיבים שנפתחו ומחליט אם להמשיך לעבוד רק עם הידע המוכר, ואז המילים תישארנה בלוני אוויר ללא עוצמת מגנוט, או לעבוד עם הידע החדש ולגלות סוד. "כל זרע שנזרע בתת המודע שלנו מאז קיומנו הראשון ועד היום (בתוך הארכיבים שלנו נמצא ידע שמגיע ממיליארד שנות אור), פורח ומניב פירות כאשר הוא פוגש את אור הידע הנושא את הרטט העצמי שלו (דומה מושך דומה), אחרת, נשאר הוא עקר" ("ספר הידע", חוברת 5/63).

הכול נפתח בהתאם לדרגת הבשלות של פרי המוח. מידת הפענוח של צופנים היא ביחס לרפליקות שהתודעה משכה והביאה אל מחולל המוח מתוך אוקיינוס הידע והמחשבה. כאשר התודעה מביאה ידע ומחשבות פוטנציאליים אל מחולל המוח, היא בעצם מביאה אור שיכול להאיר את החושך שבארכיבים הנעולים. כאשר כל ארכיבי הידע והמחשבות שלנו יוארו, ייעלם התת-מודע שלנו ונהיה ראויים להתגלם בקומה ה-100.

המודעות שמשלימה את תפקידה, שמחובר לתוכנית הרוחנית, מייצגת את העיקרון המארגן העומד מאחורי הצורה המלאה. תפקידה לאמן את תנועת ההיזכרות. בהתאם למצב הערות שלה, או ההכרה, היא לוקחת את המילים, התחושות, התמונות שההיגיון העביר אליה ומתרגמת אותן לתמונת מציאות קונקרטית, לרעיון קונקרטי.

מצפון שואל שאלת מפתח: "לְמה אנחנו צריכים לתת כוח ולָמה?" איזה זרע אנחנו בוחרים להשקות: את זרע ה"כדאי לי", את זרע האמונות, מחשבות וערכים ארציים-פרטניים שממשיכים לתחזק סרגל חיכוך הישרדותי: אגו, נפרדות, התפעמות והפעמה, לוחמנות, רגשות מקבעים, שעבוד, כאב, אומללות, תסכול, כעס ופחד (היצמדות לחמשת החושים התלויים בגירויים מבחוץ) – או את זרע ה"נכון לי", את זרע האמונות, מחשבות וערכים מהסרגל האוניברסלי: מהות עשירה, פעימת לב מודעת, אחדות, חופש, טיהור, ביטחון, אהבה, חסד ושמחה.

שאלה חשובה זו מאטה את קצב התגובות האוטומטיות שלנו, מאטה את הדומיננטיות של הרצון הפרטני שפועל לתועלת אישית, מתוך חור מנעול תודעה ארצית, ומנסה לחבר בין רצון פרטני לרצון מזערי כדי לקבל רצון של מכלול שהוא רצון אוניברסלי – מודעות אוניברסלית.

אם מאזני המצפון שלנו לא מאוזנים, נהיה בנפרדות. נהיה בחולשה. ניפול להתנהגות של גירוי-תגובה אוטומטית שמשאירה אותנו במוכר ובידוע. נתחזק פער בין "לדעת על" ובין "לעשות את". אבל אם מאזני המצפון מאוזנים, כלומר אם הפכנו להיות המשרתים של עצמנו, המשרתים של מהותנו ולא המשרתים של משרתים ("לעולם אין על משרת להיות משרתו של משרת", "ספר הידע", 27/336), ואם המחשבה שבה אנחנו אוחזים היא קריסטלית, אנחנו משיגים את אחדות הניגודים.

כל אחד מאיתנו הופך לבעלים של רצון חופשי ומצפון חופשי. מצפון חופשי מכל שיעבוד הינו אלמותי. אורו לעולם לא כבה. זו תודעת נאמנות/אמונה/אהבה שעוטפת הכול בבטחה. אז אנחנו מצליחים לאיין היצמדויות לטוב/רע, נכון/לא נכון, חוסר כבוד, חוסר משמעת, אגו וכד'. רק איזון המצפון מאפשר לנו להפסיק לייצר שליליות ולהשיג יושרה (להיות מחונני עשייה; מחשבותינו, ליבנו ופינו שווים). להפעיל חמלה, רחמים, הכרת תודה ואהבה. במילים אחרות, מצפון שפועל על-פי החוק האוניברסלי: אושר, אהבה, נתינה מהמהות, פועל על-פי הסדר הקוסמי, והופך להיות בעל כל היכולות (עבר שינוי צורה: פנים = חוץ, קריסטליות, ריכוז תודעת מהות). לכן המצפון הוא כוח אלקטרומגנטי שמאפשר לנו להשתנות (Transform): מרחיבים את חור מנעול התודעה או את מפתן הזיכרון, מחזירים את הגה החיים חזרה לידינו, ממגנטים את כל מה שנבקש וניצור חיים שאותם שווה לחיות ממקום של אושר והגשמה, הופכים לבעלים של מחרים חדשים (בוראים מחר חדש בכל יום מחדש), במקום לבעלים על משהו או מישהו חיצוני לנו (ניצול).

רק רצון של מכלול מאפשר לנו לפתוח את פקעת המחשבה ולהשיג מלוא ההבנה. כלומר, בנתיב להשיג רצון של מכלול אנחנו מפשיטים את המחשבה ממלבושיה הרבים (מפרשנויות שונות), הווה אומר, משיגים אי-קיום ואז משיגים רצון של מכלול שהוא אחדות המחשבה, שהיא תודעה אוניברסלית. מחשבה גלויה תמיד מופיעה בחלקים ביחס להשגת ממד האמת. ככל שאנחנו מצליחים לפתוח יותר ארכיבים, המודעות הופכת לבעלת תודעה ויוצרת קשר עם האנרגיה האוניברסלית, אנחנו מצליחים לפרום את פקעת המחשבה, להפשיטה ממלבושיה ולהשיג הבנה מלאה – מחשבה יחידה המחוברת אל שורשי הדברים. אין די ברצון להניע את גלגלי ההתפתחות, אלא נדרשת הבנה עמוקה של טבע הדברים. כדי להבין עלינו למשוך ולקלוט את השמיים ולעלות תדרים.

הבנה עמוקה שהיא אחדות המחשבה – מחשבה אחת קריסטלית ועוצמתית. ככל שאנחנו מצליחים לפתוח יותר צופני ארכיבי מוח, אנחנו צוללים עמוק יותר אל עבר המהות ופותחים צופני מחשבה. כלומר האנרגיות של הידע שמקבלים דרך המחשבות מחזקות את פוטנציאל התאים ומאפשרות לבצע התקדמות תודעתית.

כאשר המעגל תודעה - הבנה עמוקה - היגיון נכנס למעגל, המחשבה השיגה את צורתה. כלומר הפקעת המפוזרת מתלכדת ללא הפרשנויות ונוגעים בשורש המחשבה. לכן, יצור אנוש אמיתי נמדד על שיפוט נכון ביחס להשגת האמת (המחשבה התערטלה).

בנקודה זו נעצור להבין את היחסים בין תודעה = Consciousness (הכרה: מעין לוח שבו נחקק המידע שאנו קולטים. הגישה למידע תלוי בחשיבותו ובתדר שלו), למודעות = Awareness.

יש הטענים ששניהם שונים. המודעות עוסקת בפרטי ואילו התודעה בכללי. אני חושבת אחרת. שניהם נמצאים על אותו רצף. התודעה היא הרמה הגבוהה ביותר של המודעות. היא זו שנותנת משמעות להבנות שהמודעות השיגה. לכן היא היום הכלי החשוב ביותר בתהליכי האבולוציה החדשה שלנו.

התודעה היא שדה אנרגיה א-לוקאלי הנמצא מחוצה לנו, בדומה לאלקטרון. היא נשלמת על ידי ההשפעות. היא בסיס ההוויה שלנו, ולא החומר (הגוף הוא רק הכלי שמאפשר לתודעה לעשות אבולוציה). בתודעה אין צורה אלא מהות, פוטנציאל: תודעת מהות – תודעת מילה/מחשבה – תודעת עין/קליטה. התודעה היא זו שבוראת, מניחה את יסודות התוכניות. הרטט שלה מביא לידי קיום את כל הדברים (מטביעה את הצורה, התקנות והסדרים בחומר הגולמי). היא מסוגלת לייצר אלטרנטיבות שונות מתוך עצמה (self-creation) ללא השקעת מאמץ, משאבים, אנרגיות וזמן, ואז להתכוון לאחת האלטרנטיבות, להפיל את הגל (פוטנציאל אנרגטי) ולהפוך אותו לחלקיק של מציאות מסוימת (חומר).

בפועל, התודעה מושכת השפעות קוסמיות, או את פוטנציאל הידע על מנת להטעין את מחולל המוח.

התודעה מגדירה כמה רחוק נהיה מהאוקיינוס - מריק השמיים בו שוכנות רפליקות כמיקרו חלקיקים, של כל הציוויליזציות מכל הזמנים. ככול שנהיה קרובים ואף נסכים להיפרד מהחוף ולהיכנס למים, כך נהיה קרובים יותר לגילוי הסוד. כי רק אז אנחנו יכולים לאסוף את הרפליקות (בעצם לאסוף רפליקות שפעם ידענו), להעשיר את המילון הפנימי, לפתוח צופנים, לאחד פנים (לאסוף עוצמה לעוצמה), להתעצם,  לטפס, לגלות סוד ולהתקרב לאמת-כל.

מאחר והמוח שלנו הוא מחשב אוניברסלי, סודות ריק השמיים מפוענחים באמצעות המחשב הזה. לכן, ריק השמיים/ האוקיינוס נחשב לים העמידה בניסיון.

הסביבה הקיומית, העסקית, השלטונית, הארגונית, החינוכית וכד', היא כלום מלבד להיות אוקיינוס של פוטנציאל. כלומר, במקום לראות מתחרים, אויבים, זהויות, מוצרים, או בקיצור, במקום לראות בסביבה צורה ותוכן, תנסו לראות רק פוטנציאל להמשך הצמיחה, ההתחדשות וההשתנות שלכם. תראו אוקיינוס שמשקף את ריק השמיים בתוכו שוכנות רפליקות כמיקרו חלקיקים, של כל הציוויליזציות מכל הזמנים.

כאשר המשולש בינה – היגיון – מודעות ארצי, התודעה מקובעת. כאשר משולש זה מצליח לפרוש כנפיים אל האוניברסלי, התודעה הופכת לעוצמתית יותר, לתודעת אמת, לתודעת מהות. אנחנו מודעים לתמונה גדולה יותר ומבינים לעומק יותר.

השגת תודעה מתרחשת דרך ידע ועיבודו במנגנון החשיבה: בינה – היגיון – מודעות. התודעה המושגת מזמינה להבנה עמוקה. מי שמשיג הבנה עמוקה, משיג את האמת. ומי שמשיג את האמת מגיע לתודעה של מה לעשות.

המודעות היא רגש, תחושה, ראיה, השראה, או מחשבה של משהו. למשל אנחנו נוגעים באובייקט ומזהים את הצורה, הגודל, רואים את הצורה, טועמים את הטעם. יתר על כן, המודעות אינה מיושמת רק על אובייקטים פיזיים. אפשר להיות מודעים לרגש, לאמונה, לכוונה, לתחושה ולדפוסים חושיים.  יחד עם זאת, במציאות שהיא מעבר למידות רוחניות וחומר...המודעות שלנו לא מסוגלת לתפוס. אלה קשורים למערכת הייצוג והדיגום שלנו. אחד יכול להיות מודע ל X בעוד האחר ל Y.

בעצם אני יכולה לומר שהמודעות אינה דורשת הבנה מלאה של דבר מסוים אלא ידיעה (כמו תקנה, טקסט, מטלה), ואילו התודעה דורשת הבנה עמוקה, מדויקת, נהירה של מושא המודעות = המחשבה לבשה את צורתה הקריסטלית, ואז גם היישום בהתאם. בעזרת התודעה, אנחנו משיגים הגשמה רוחנית ואדוניתית. ככול שהתודעה שלנו עוצמתית יותר, כך אנחנו משיגים הבנה עמוקה של מחשבה. אנחנו משיגים את האמת.

המודעות תופסת...התודעה מבינה

להביא אותנו להיכרות עם עצמנו = מודעות. אבל מה שהביא אותנו לידי קיום ומסייע בידנו להבין לעומק מה אנחנו = התודעה. הכול נעשה בתוך הכלי/הגוף.

מכאן התודעה פועלת מהחוץ פנימה (מעשירה את המילון הפנימי, מרחיבה את מפתן הזיכרון, מקלפת את עלי הכותרת של גרעין המהות)...ואילו המודעות מהפנים החוצה (תופסת, יודעת בעזרת 6 החושים).

מאחלת לכולנו לעבור נתיב; מאבולוציה טבעית לאבולוציה תודעתית, לדעת להפעיל את שני המנגנונים החשובים; חשיבה ומחשבה ובכך, לפתוח כמה שיותר צופני ארכיב (מ- 5% ל- 20%),  לפרוש את מניפת התודעה ולהאיץ תנועה אל הקומה ה-100.