בכיוון הרוח שני רוחות סיפור תלמודי מתוך מדרש ויקרא רבה

מַעֲשֶׂה הָיָה בְּרוּחַ אֶחָד, שֶׁהָיָה שָׁרוּי עַל הַמַּעְיָן,

בָּא רוּחַ אַחֵר וּבִקֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם.

הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה שָׁם עַל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן חָסִיד אֶחָד, וְרַ' יוֹסֵי אִישׁ צַיְתוֹר שְׁמוֹ.

נִגְלָה לוֹ אוֹתוֹ הָרוּחַ,

אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים אֲנִי שָׁרוּי כָּאן,

וְאַתֶּם וּנְשֵׁיכֶם עוֹבְרִים וְשָׁבִים בַּצָּהֳרַיִם וּבַלַּיְלָה וְלֹא הִזַּקְתִּי לְשׁוּם בִּרְיָה;

וְעַכְשָׁו בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵרִיב עִמִּי רוּחַ אַחֵר וְהוּא רוֹצֶה לְטָרְדֵנִי מִן הַמָּקוֹם,

וְהוּא רַע וּמַר מְאוֹד וְלֹא יַנִּיחַ חַיִּים לְכָל בִּרְיָה.

אָמַר לוֹ: מָה נַעֲשֶׂה?

אָמַר לוֹ: לֵךְ וֶאֱמֹר לִבְנֵי הָעִיר: טְלוּ מַקְּלוֹתֵיכֶם וּמַגָּלֵיכֶם וּצְאוּ עָלָיו בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם,

וְאִמְרוּ: "שֶׁלָּנוּ נוֹצֵחַ, שֶׁלָּנוּ נוֹצֵחַ!" – וְהוּא יִבְרַח.

עָשׂוּ כָּךְ וְהִבְרִיחוּהוּ מִשָּׁם.

אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁרָאוּ כְּמִין טִפַּת דָּם צָפָה עַל הַמַּיִם.