עַל קִבְרוֹ שֶׁל אֲבִי לֹא הָיִיתִי

לעילוי נשמת אבי מורי-משה בן ישראל גנוזוביץ הי"ד

עַל קִבְרוֹ שֶׁל אֲבִי לֹא הָיִיתִי

וְגַם לֹא אֶהְיֶה.

כִּי תָּקוּם סַעֲרַת שְלָגִים סַנְוֵרִית וְצוֹרֶבֶת

וַתַּעֲלֶה יִבְבוֹתֶיהָ מִבֵּינוֹת לְבַדֵּי הָעֵצִים

שֶׁבְּלֵּב הַטַּיְגָה,

הִיא תַּחֲלִיק עַל אַמַּת הָאֲדָמָה הַקְּפוּאָה

בָּהּ טְמוּנוֹת עַצְמוֹתָיו.

לְעִתִּים יַעַבְרוּ בְּסָמוּךְ אֲסִירִים

חֲגוּרֵי גַּרְזֶן וּמַשּׂוֹר וְכִבְדֵי מַגָּפַיִם,

אֲכוּלֵי כִּנִים וְרָעָב,

אַט אַט יִנְשְפוּ עַל זִרְדֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם,

וּבְחֵפֵת שַרְווּלָם יְּנַגְּבוּ טַלְלֵי קֶרַח

מִזִּיפֵי זְקָנָם.

יֹאמַר הָאֶחָד-

אֵי כָּאן וְאֵי שָׁם, מִתַּחַת לְיַבְּלוֹת רַגְלֵינוּ

טְמוּנִים אֲסִירִים

מִשְּׁנוֹת הָאַרְבָּעִים שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁלָּנוּ.

יַעֲנֶה הָאַחֵר-

הַס יְדִידִי, מֵאֲחוֹרֵינוּ הַנּוֹגֵשׂ, אֶקְדָּחוֹ וְכַלְבוֹ.

הַשֶּׁלֶג יַחֲרֹק מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם

כְּקִרְעֵי שִׂיחַ מֵעֵבֶר מִזֶּה,

וְשָׁמַיִם אֲפֹרִים יַעַטְפוּ

אִילָן בִּכְסוּתוֹ וְאָדָם בִּיגוֹנוֹ.

אֶת שֶׁחָשׁ וְלָחַשׁ אָבִי

בְּטֶרֶם יַעֲצֹם עֵינָיו בֵּין גְּדֵרוֹת הַגּוּלַאג,

הָלַךְ, נִמְחָה , נָמוֹג, וְנָמֵס

וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.

רַק כּוֹכְבֵי מָרוֹם הִבְהֲבוּ,

כְּאָז כֵּן עַתָּה, כֵּן מָחָר,

כִּי הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב הָרוּחַ.

מתוך: "מעבר לגשרון העץ" מכון הברמן למחקרי ספרות, תשנ"ז