האלכימאית של ההורות עם יעל עיני / אתי יוחנן

יעל עיני, מטפלת רגשית העובדת עם הורים לשינוי רגשי והתנהגותי, מוציאה ספר
ראשון מסוגו המציע תרגול בשיטת DIY, ומגלה כיצד אפשר להפוך להורים טובים
ורגועים יותר באמצעות כלים מהפסיכולוגיה, מהרוחניות ומההתפתחות האישית 
 

"חייתי בבית כועס, וחוויתי הורות מאוד כועסת ולא יציבה. כאמא מצאתי את עצמי כועסת וצווחת – בדיוק כמו אבא שלי. כאשר אבי התעצבן הוא דיבר באנגלית, אבל כשאני כעסתי על ילדיי חשבתי באנגלית וצעקתי בעברית. לקח לי שנים לעשות עם זה משהו". כך מספר בגילוי לב יעל עיני, מטפלת רגשית העובדת עם הורים לשינוי רגשי והתנהגותי עיני, בת 42, נשואה ואם לשלושה, שמוציאה לאור בימים אלו את ספרה "האלכימיה של ההורות" – המציע תרגול מעשי בשיטת DIY (Do It Yourself) להבנת ההורות.

עיני, כיצד קיבלה ההורות שלך תפנית משמעותית?
"ההורות שלי השתנתה לאחר ששיניתי הרגל של שנים, אותו חוויתי כילדה ובהמשך כאם. במשך שנים האמנתי שלהיות עם הילדים בחדרם עד שהם נרדמים זה אחד הדברים המופלאים ביותר שאני יכולה להעניק להם כהורה. זו הייתה חוויית ילדות שאהבתי, וכשהפכתי לאמא רציתי לתת לילדיי מה שנתנו לי. כשבני היה בן שנתיים, דרישות העסק שלי כעצמאית גדלו ונדרשתי להשקיע שעות עבודה בבית – גם לאחר השעה תשע בערב. זמן ההשכבה מדי ערב ארכה זמן ולעתים האריכה את שעות הערות שלו. ברגע שקיבלתי החלטה ובחרתי להתפנות לעיסוקיי ולא לממש את פנטזיית ההורות שנוצרה בתוכי, גם בני הבין זאת ונרדם. שנים אחרי שקיבלתי החלטה זו, סיפרה לי אמי שגם היא לא ממש אהבה את זה אבל נהגה להמשיך ולהישאר עם כל אחד מהילדים מדי ערב עד שנרדם. מיותר לציין שהקושי היה שלי ולא של בני, שהסתגל לשינוי ברגע שהחלטתי שכך יהיה, כי הייתי שלמה עם החלטתי".

עיני עובדת עם הורים לשינוי רגשי והתנהגותי בבית באמצעות כלים מעולמות תוכן מגוונים: פסיכולוגיה, רוחניות והתפתחות אישית, והיא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול של האוניברסיטה הפתוחה, אותו סיימה בהצטיינות. שם ספרה "האלכימיה של ההורות" (בהוצאת "אוריון") רומז על ההורות כתהליך הפיכת מתכת פשוטה למתכת אצילה ויקרה מפז באמצעות התבוננות פנימה של ההורה אל תוך קשיי ההורות שהוא חווה ולהפכה לזהב – קשר ותקשורת איכותיים עם ילדיו.

ספרי כיצד נולד ספרך ומה הקשר שלו לילדותך.
"הספר נולד כתוצאה מילדותי, מטראומות וממשברים שחוויתי וממערכת יחסיי עם הוריי, שהיו הורים גרועים, ובזכותם למדתי וניסיתי להבין יותר. כיום אני נמצאת איתם בקשר מצוין. כתבתי את ספרי החדש בעקבות שנים רבות של למידה, חקר ועבודה עם הורים בקליניקה שלי, שבעזרתם מצאתי את הדרך ללימוד מהי הורות מודעת, נכונה ומתאימה להורים ולילדים, שדרכה ניתן להוביל את מערכת היחסים והקשרים למקום שלם ונוח יותר". 

כשהייתה בת שנה וחצי עברה משפחתה להתגורר בקיבוץ. למרות שהייתה ילדה שהוריה היו כל עולמה, היא נאלצה לעבור ללינה משותפת בבית הילדים ולחלוק חדר עם ילדים נוספים, כאשר רוב שעות היום לא הייתה בביתה.

איך היו החיים בקיבוץ?
"לא אהבתי את החיים בקיבוץ, ואני יודעת שהם עיצבו את חיי לצד כאב עמוק ומתמשך לאורך שנים. חוויה טראומטית זו הובילה אותי לבחור בתחום עיסוקי: עבודה עם הורים כדי שאף ילד לא יסבול כמו שאני סבלתי ושלאף ילד לא יכאב כמו שלי כאב".

לדבריה, כל הורה צריך למצוא את ההורה שבתוכו – במקום את ההורה שהיה לו. לכן, כאשר במידה ואנו כהורים מעוניינים לשנות את התנהגות או התנהלות ילדינו, אנו צריכים לשנות קודם כל את ההתנהלות ואת ההתנהגות שלנו. "לא הגיוני שהורה, שנמצא במשך שעות רבות מול המחשב ומסכים שונים, יגביל את ילדו מ'לבלות' במשך שעות מול המסכים. במקרה כזה צריך להתייחס לסוגיה, תוך מתן תשומת לב לפרופורציות מתאימות והגיוניות. אם הילד שלך נמצא שעות מול המחשב, אבל לצד זה הוא חברותי, מבלה עם חבריו, משקיע בלימודים ומשתתף בחוגים, אני מציעה להתייחס לכך באופן סלחני יותר. במידה וילד נמצא כל היום מול המסך, לא יוצא מהבית ולא פוגש חברים, זו בעיה שצריך להתייחס אליה אחרת".

עיני מספרת על ילדי האינדיגו, ילדי הקריסטל, הריינבו, היהלום, ועוד, "שבעולם הפסיכולוגיה הקונבנציונאלית מוגדרים באמצעות מגוון רחב של מאפיינים ותסמונות – החל מילדים 'רגילים' לחלוטין, המשך בילדים בעלי רגישויות שונות, פיזיות ורגשיות, קשיים בוויסות חושי ובוויסות עצמי, הפרעות קשב וריכוז, וכלה בילדים שמאובחנים על הרצף האוטיסטי. אני מציעה זווית ראייה נוספת לגבי ילדים אלו – ממקום של תמיכה, הכלה ורצון לסייע להם ובעיקר להוריהם לקבל זווית מבט חדשה ולראות את הילדים באור נוסף".

היא מציעה פתרון יצירתי להתמודדות של הילדים עם מפלצות (ישויות אנרגטיות כפי שהיא מגדירה) – מניסיונה כילדה, כבוגרת ומהקליניקה שלה. היא מלמדת כיצד אפשר – הודות לעובדה שהילדים היום פתוחים יותר לעולם הרוחני – להיפרד מפחדי הילדות, לשחרר את הטראומה ולסייע להתגבר על פחדים כאלה. בנוסף לסוגיות חשובות כמו: התמודדות של הורים עם כעסים שגורמים להם פשוט "לעזוב הכל וללכת" כי קשה להכיל את הבכי הבלתי פוסק, עקשנות הילד והתפרצויות הזעם שלו, היא מעלה סוגיה אקטואלית מאוד: שינויים טכנולוגיים, חברתיים, גלובאליים העוברים על כל אחת ואחד מאיתנו.

וכיצד את מציעה להורים להתמודד עם כעסים?
"כעס הוא אנרגיה נורמטיבית, אבל הבעיה היא שרובנו מחזיקים אותה עמוק בבטן בניסיון לא לבטא אותה, עד שהיא מתפוצצת בדרך כלל על הילד. כאמא צעירה, עם תינוק שבכה ללא הפסקה, חשתי תסכול וכעס בלתי פוסק. אני ממליצה לצעוק לתוך הכרית, כשאף אחד לא שומע, וכך להוציא החוצה את כל אנרגיית התסכול והכעס מתוכנו. אפשר גם לתרגל באמצעות התודעה סיטואציות שמעצבנות אותנו. אני מציעה לא לנשום לתוך הכעס כדי לפוגג אותו, אלא להכיל את כל הכעס עד שניתן ממש לחוות את הכעס. במשך הזמן עם תרגול, אנו לומדים להכיר את עצמנו, וכך לומדים לשלוט בכעס שלנו. התוצאות באות לידי ביטוי בקשר שלנו עם הילדים, ולאט לאט הם כועסים פחות".