שיר:
מבטו של אבי/ גד קינר

מַבָּטוֹ הַחַי שֶׁל אָבִי קוֹשֵׁר אִתִּי קֶשֶׁר

נֶגֶד תְּמוּנָתוֹ הַמֵּתָה,

שׂוֹרֶה עִם אֶרְאֵלֵי כְּתֹנֶּת הַמְּשֻׁגָּעִים

שֶׁל הַמִּסְגֶּרֶת הַלְּבָנָה.

וְיָכֹל לִי.

אָבִי יוֹרֵד מֵהַתְּמוּנָה לַעֲטֹף אוֹתִי בְּמַבָּטוֹ

הַחוֹמֵל כְּמוֹ בְּטַלִּיתוֹ הַמַּצְהִיבָה כְּשֶׁחָרַדְתִּי

כְּיֶּלֶד מֵאֵימַת יוֹם הַדִּין.

כְּמוֹ בְּטַלִּיתוֹ שֶׁתַּעֲטֹף אוֹתִי בְּיוֹם

פְּקֻדָּתִי.

אָבִי אָבִי רֶכֶב לִבִּי וּפָרָשָׁיו

הַמְתֵּן לִי.

עוֹד מְעַט קָט

גַּם אֲנִי מַמְרִיא.