שיר:
שִׁיר מְחַפֵּשׂ לוֹ מְשׁוֹרֵר אַחֵר/ מיכאל רייך

זַמֵּר אוֹתִי וְלוּ

מִבֵּין שְׂפָתַיִם יְבֵשׁוֹת

מִתּוֹךְ גָּרוֹן נִחָר,

אֵינִי אֶלָּא אָבַק דְּרָכִים,

וְאַתָּה מַבּוּעַ –

כָּחֹל כְּמוֹ הָעֶצֶב

חוֹתֵךְ כְּפֶצַע הַר

אוּלַי זוֹ יְהִירוּת שֶׁבִּי

(אַתָּה מְלֵא עֲנָוָה)

רָחַקְתָּ מֶנִּי פֶּתַע

כִּרְחוֹק

חֲרִישׁ

מִלֶּטֶף אַהֲבָה

אֵלֵךְ

אֲחַפֵּשׂ נַגָּן אַחֵר

אֶסְתּוֹדֵד עִם פַּרְפְּרֵי חֹרֶשׁ

קְלוּעֵי צֶבַע וַחֹפֶשׁ

אֶזְדַּמֵּר בְּפִי יְלָדִים

עַל גְּדַת נָהָר

אֶשַּׁק לְזִיו פְּנֵיהֶם

מָתוּן,

נִמְהָר

רְאֵה,

בְּמַסְעֵי תְּהִיּוֹתֶיךָ

הָפַכְתָּ מְשׁוֹרֵר אַחֵר,

הִגִּיעָה עֵת לִמְלֹךְ בַּפֶלֶךְ

עוּרָה, הִתְעוֹרֵר

אֱחֹז אוֹת רִאשׁוֹנָה

בְּמִלַּת קַטָּר מוֹבִיל

נְהַג, מְשֹׁךְ

קְרוֹנוֹת שֶׁל גֶּלֶם

בִּמְנוֹעַ תָּו וּצְלִיל

אֶת לִבִּי בְּזִמְרַתְךָ, הָאֵר

אָבִי יוֹצְרִי אַתָּה

אַל תְּוַתֵּר