שיר:
אתה ואני/ אורית כרמל 


אַתָּה וַאֲנִי. אָהֲבָה.

כְּמוֹ נִימְפֵאוֹת בַּצִּיּוּר שֶׁל מוֹנֶה

פָּשׁוּט וְטִבְעִי זֶה קוֹרֶה

אַהֲבָה פְּשׁוּטָה כְּמוֹ רוּחַ, כְּמוֹ מַיִם

כְּמוֹ אֵם הַחִטָּה בִּנְבִיטָה

כְּמוֹ הַיֵּשׁ שֶׁנּוֹצָר מֵהָאַיִן

כְּמוֹ אֵשׁ בַּשָּׂדֶה שֶׁלוּבְּתָה

אַתָּה וַאֲנִי וְאַתָּה. אַהֲבָה פְּשׁוּטָה.

כְּמוֹ אֱמוּנָה

כְּמוֹ לָלֶכֶת עַל חוֹל יְחֵפָה

כְּמוֹ תֶּפֶר וְתַךְ לַבִּטְנָה

כְּמוֹ יוֹנָה במעופה

כְּמוֹ מַגָּע עוֹר לְעוֹר

כְּמוֹ יילוד הנצמד לְפִטְמָה

כְּמוֹ בַּקְבּוּק לַשִּׁכּוֹר

כְּמוֹ דנדון פַּעֲמוֹן, כְּמוֹ נְשִׁימָה

אַתָּה וַאֲנִי, אָהֲבָה.

כְּמוֹ פְּרִיחָה בִּשְׂדֵה בּוּר

לוּלָאָה וְסִפּוּר

בְּקֶשֶׁר אָסוּר

אַתָּה וַאֲנִי. אָהֲבָה.

* אורית כרמל-משוררת