שיר:
העלמה מפריז/ אהוד נווה 
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּעַלְמָה כָּךְ תֵּדַע
גֵּאָה הַנְּעָרָה בְּמָרוֹקוֹ נוֹלְדָה
אֶת שֵׁם הַיָּפָה לְעוֹלָם לֹא נֵדַע
לָנֶצַח תִּשְׁמֹר עִמָּהּ אֶת סוֹדָהּ
בְּפָּרִיז הִיא גָּדְלָה הָעִיר נְעִימָה
חִיּוּכָהּ מְרַנֵּן וְרַב הוּא חִינָה
מֵעוֹלַם הָאָפְנָה הֵבִיאָה עִמָּהּ
סוֹדוֹת נִבְחָרִים וְיָפִים הֵם שֶׁלָּהּ
נָשִׁית וּמוֹשֶׁכֶת תָּמִיד הָיְתָה
מַבְּטֵי הַגְּבָרִים בְּכָל הִיא לֻוְּתָה
לָאָרֶץ עָלְתָה וּבְחִירָתָהּ יָדְעָה
בָּחוּר חֲמוּדוֹת הֶעֶלְתָה בְּיָדָהּ
אַהֲבַת הַשְּׁנַיִם גָּעֲשָׁה וְעָלְתָה
סוֹעֶרֶת בּוֹעֶרֶת אֵינֶנָּה שְׁקֵטָה
שְׁנֵי אוֹהֲבִים צְעִירִים הֵם הָיוּ
לִבָּם אֵשׁ יוֹקֶדֶת אוֹתָהּ יִכְבְּשׁוּ
לְיָמִים לָחֲצָה חֲתֻנָּה הִיא רוֹצָה
אַךְ זֶה הַבָּחוּר אֵינוֹ בִּמְרוּצָה
אוֹתָהּ הוּא אוֹהֵב מָלֵא הַעֲרָצָה
נִשּׂוּאִים זֶה חָשׁוּב יֵעָשׂוּ בְּחֶפְצָהּ
וְכָאן יְדִידַי הַפְּרֵדָה עֲצוּבָה
זוּג שֶׁרָצָה לֹא צָלְחָה אַהֲבָה
עֶרֶב חֹרֶף גָּשׁוּם יִזְכְּרוּ הַשְּׁנַיִם
יְמֵי סְעָרָה שֶׁזָּרְמָה כְּמוֹ הַמַּיִם
הוּא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּעַלְמָה
לָעַד תִּשְׁמֹר סוֹדָה בְּלִבָּהּ
יַלְדָּה קְטַנָּה בְּמָרוֹקוֹ נוֹלְדָה
לְתָמִיד מִפָּרִיז נְעָרָה עֲלוּמָה
