קטע ממחזה

רהב ותרמית/רבי משה חיים לוצאטו
( מתוך המחזה לישרים התהילה)

     רהב:            מָתַי אֲשַׁלֵּם אוֹ מֶה לָךְ אָשִׁיבָה

אָחִי, כְּעַל כָּל טוּב כָּל תַּגְמוּלֶיךָ?

הֵן מָצְאָה כַּבִּיר עֹצֶם יָדֶךָ

לָתֵת שְׁאֵלָתִי וּלְהַמְצִיאֵנִי

הַבַּת תְּהִלָּה זֹאת כִּי אִוִּיתִיהָ.

עַתָּה שְׁאַל מִמֶּנִּי,

כִּי כָל־יְכָלְתִּי לֹא אֶמְנַע מִמֶּךָּ.

     תרמית:    רַהַב יְדִיד נַפְשִׁי! הִנֵּה עֵינֶיךָ

רָאוּ וְלֹא זָר אֶת פֹּעַל פָּעַלְתִּי,

כִּי רַק בְּזֵעַת אַף וִיגִיעַת נָפֶשׁ

לָךְ עַד הֲלוֹם הֵבֵאתִי.

עֵת כַּאֲרִי בַיַּעַר

נוֹהֵם בְּעֶבְרָתוֹ שׁוֹאֵג לַטָּרֶף,

יַחְפּוֹז זְנָבוֹ וּכְמוֹ דָּם יַאְדִּימוּ

עֵינָיו מְזָרֵי פַחַד,

כֵּן קָם לְנֶגְדִּי אִישׁ מִלְחַמְתִּי שֶׂכֶל,

לָתֵת לְהָמוֹן דָּעַת,

לִבּוֹ לְהַשְׂכִּיל אַף עֵינָיו לִפְקוֹחַ,

לִבְלִי חֲפוֹץ בָּךְ וּלְבִלְתִּי קַחְתֶּךָ,

לוּלֵי בְּתַחְבּוּלוֹת אָז הִתְחַזַּקְתִּי,

לוּ בַּחֲלָקוֹת לֹא אוֹתוֹ דָּחִיתִי,

מִנַּחֲלָתוֹ זֶה לָעַד גֹּרָשְׁתָּ.

     רהב:            אַךְ מֶה בְּנַפְשִׁי עָוֶל

מָצָא לְהַרְחִיקֵנִי,

כִּי כֵן לְעֶזְרָתִי צֵאת הִתְחַזָּקְתָּ?

     תרמית:    רַהַב יְדִידִי! אִלּוּ

לֹא יִמְצְאוּ בָךְ רַק כִּי הִתְגַּדַּלְתָּ

מִימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ

תָּמִיד בְּבֵית דִּמְיוֹן, הִנֵּה דַיֶּךָּ

לִמְאֹס בְּנַפְשָׁךְ כָּל־לִמּוּדֵי שֶׂכֶל,

אַף כִּי הֲלֹא כָּמוֹנִי כֵּן יָדַעְתָּ,

כִּי כָל־הֲדַר יָפְיָךְ, כָּל־יִפְעָתֶךָ

לוּלֵי מְזִמּוֹתַי וּנְכָלַי רַבּוּ,

כֻּלָּם כְּאַיִן מֵאֶפֶס נֶחְשָׁבוּ,

כֶּסֶף וְזָהָב, חֵן, כָּבוֹד וָיֹפִי,

אִם מִבְּלִי תַרְמִית יַעַמְדוּ רֶגַע,

פָּז רַב לְטִיט יָשׁוּב, יֹפִי לָנֶגַע,

חֵן טוֹב לְמָאוֹס, אַף כָּבוֹד לַדֹּפִי.

המחזה 'לישרים תהלה' נכתב ע"י הרמח"ל באמסטרדם בשנת תק"ג (1743) לכבוד יום חתונת יעקב די־גואיש ורחל די־וויגא אינריקש. מקורות ביאור המשל והנמשל בספר מתואר בלשונו המרתקת של הרמח"ל, משל בו השקר מצליח, והיושר נראה מושפל.