מופע מחווה לאלבום אפר ואבק/ מיכל דורון
אפר ואבק – מחווה
מרכז ענב לתרבות בשיתוף תאטרון "הספרייה" מיסודו של בית צבי, מציגים לקראת יום השואה ולרגל 30 שנים לאלבום "אפר ואבק" הפקת מקור בשם "אפר ואבק"
בימוי ועריכה : אבישי בן גל .
שירי האלבום מבוצעים על ידי אנסמבל של שחקנים – זמרים בליווי נגנים.
הופעה רבת משתתפים והפקה מרשימה המבוססת על שירי האלבום אפר ואבק ושירים אחרים מאלבומו של יהודה פוליקר "פחות אבל כואב".
האלבום "אפר ואבק" של יהודה פוליקר ויעקב גלעד, הפך לנכס ולאחד מאבני היסוד של התרבות הישראלית. שני היוצרים הענקיים הצליחו להדגיש ולהנגיש את נושא השואה למוסיקה מודרנית, פופולארית. על אף שהאלבום הוקדש לנושא טראומטי ואנטי רוקיסטי, לכאורה, , נראה שאמנות אותנטית תדבר ותכבוש את לב הקהל וכך היה.
נוסיף לכך את הסרט שיצא סמוך לתקליט בבימוייה של אורנה בן דור- על תסמונת הדור השני של שני היוצרים, שסיפרו בגילוי לב מרגש על הטראומות כדור שני לשואה . האלבום המופתי "אפר ואבק" זכה להכרה אמנותית ותרבותית והוא על זמני, יהודה פוליקר ויעקב גלעד בשיתוף פעולה שרבים מהאמנים כינו אותם כ"מעורר קנאה", "מודל לחיקוי" יצרו שירים מרגשים ביותר , מנושא אנטי סקסי – שואה.
אפר ואבק -ההופעה פונה אל דור העתיד. אל הדור השלישי, שמתחנך על 'האקס פקטור', כוכב נולד, גדל על הווידיאו קליפים, דור המחשב, וקיימת שאיפה לחבר אותו אל המורשת ואל העבר.
לכבוד שנות שבעים למדינה- פרוייקט של אפר ואבק ההצגה. זמרים ושחקנים מוכשרים ביותר במחזמר על פי האלבום המיתולוגי-כולל גם שירים נוספים מאלבומו של יהודה פוליקר – "פחות אבל כואב" – שיר הנושא, "פרח", "דברים שרציתי לומר". בביצוע זמרים צעירים ומוכשרים : יפעת כהן, אביתר בר דוד, טירל יגוני, ואחרים.
בתמונות מטלטלות עם תפאורה מרגשת , סוחפת, וביצועים של זמרים צעירים לשירים הידועים שהפכו לקלאסיקה נראה כי הקשר הבינדורי :עצמה לצד חרדה מומחש ביתר שאת - השואה, לצד התקווה. הפתיחה מתחילה בביצוע של השיר "אפר ואבק"- על ידי אבירם אביטן, בכל שיר הלהקה מלווה, עם הנגנים, ותמונות תלת ממדיות.
למען האמת, מספר פעמים קצת קשה עלי הייתה באופן אישי ההמחשה שאינה תמיד מותירה מקום לדמיון . אני מגיעה מהדור שחפץ לראות את "המקור " כל עוד הוא בחיים, עם הגיטרה והדבר האמיתי, . עם זאת כדי ליצור חיבור נכון לדור הצעיר ניכר כי השפה האמנותית של הביצוע על ידי זמרים צעירים, הוא נכון לדור הצעיר, ולמען האמת, היה אפקט מרשים ומהדהד. בשיר " התחנה הקטנה בטרבלינקה" , מובאת תנועת רכבת , משחק של השיר המסמל את ההליכה לאי שם , לנורא מכל, לתופת, לצד ביצוע מצויין מוסיקלי של בר פלד.
השיר "כשתגדל", על ידי אביתר בר דוד ואביב זלישנסקי , מובא לצד תמונות מצמררות של ילדים מהשואה. ביצוע מרגש במיוחד היה לשיר "חלון לים התיכון ",על ידי אוהד יהודאי עם תפאורה וביצוע מרשימים. השיר "הצל שלי ואני" – ביצוע : דנה מאירוביץ מהאלבום "פחות אבל כואב" , מקבל ביטוי במופע מיוחד בהקשר לשואה.
למופע חשוב לחיבור הדור הצעיר עם התכנים והמסרים, ומכאן אני פונה לשרה רגב, חובה על ההצגה /מופע לעבור בבתי הספר . חטיבות ביניים, בתי ספר תיכון.
השילוב בין המוסיקה, האסתטיקה, עם ההיסטוריה והשואה . יש בה הכרה במורשת שלנו הצורך לזכור ולא לשכוח אך גם תחושת תקווה באמצעות התרבות. 
