קטע מחזה:
מתוך המחזה "גולדה הדיירת האחרונה" / יערה רייך

נדלק ספוט על גולדה.

האח הגדול: מושב בית האח הגבוה לצדק נפתח עתה.  להלן כתב התביעה המסתמך על צופי האח הגדול.  גולדה מאיר, דיירת בית האח הגדול את נתבעת ע"י צופי האח הגדול על תפקוד לקוי, ליאות מחשבתית הגובלת בהתאבנות ערכית והתעלמות מציבור שלם בקרב החברה.

צ'רלי ממוסררה טוען: "הגיע הזמן שידעו מיהי גולדה מאיר

האמיתית, הבטחת לנו עוגה, חילקת לכולם ובסוף רק לנו לא נשאר". אמיר מוסיף: "הצלחת לסחוף אותנו אחרייך כל העונה אבל זה התפוצץ לנו בפרצוף. התחמקת מאחריות."

ועל כך את נדרשת לתת את הדין היום. האם את מודה בכל,  בחלק או שמא את כופרת?

גולדה: אני כופרת.

האח הגדול: מה יש לך לומר להגנתך?

גולדה: כאשר באתי מאמריקה,  לא הלכתי לעבוד במשרד אלא הלכתי לעבוד בחקלאות בלולי התרנגולות! ולא התייבשתי בזה. אני רוצה לדעת מה הצעירים האלה עושים?

האח הגדול: אובג'קשן!!

גולדה: אובר רולד!! השאלות שלי נועדו לברר את העניין. אני רוצה לדעת מדוע אתם עדיין מאשימים אותי בעוד שאתם אינכם עושים דבר? באיזו רשות אתם אומרים לי שאני מתחמקת?! אני אינני מתחמקת! מעולם לא  התחמקתי! כל חיי הפשלתי שרוולים, דאגתי לכל מי שגר כאן בבית הזה מהרגע הראשון. לא הלכתי מאחורי גבו של איש ולא הסתרתי את מה שאני חושבת. לא מכרתי חלומות -אני הגשמתי ואתם יכולתם לחלום מפני שאני לא נרדמתי. שמעתי אתכם ועכשיו תקשיבו לי, אני רוצה להוציא מראשכם שהבאתם מהפכה לארץ. אתם לא הבאתם מהפכה, רק מהפך. מהפכה זה לא בטלוויזיה, מסתכלים עלי...מה יש להסתכל? מה אתם רוצים לשמוע ממני? שטעיתי? נו, נכון, אז טעיתי, כמה עוד אפשר? אני אדם מיוסר. בכל מה שאתם מאשימים אותי אוכל להאשים אתכם - גם אתם ליאות מחשבתית הגובלת בהתאבנות ערכית!

האח הגדול: אני תמה גברת מאיר, אם עשית עם עצמך חשבון נפש ראוי. זכרי שאם תרצי להחתם בספר החיים עלייך לכפר על מעשייך.

גולדה: ההיסטוריה תשפוט אותי

האח:  אבל רק הקהל יחליט – האם גולדה תלך סוף סוף הביתה... משפט לסיכום?

גולדה: אתם לא נחמדים!

האח הגדול: אני סיימתי את השאלות שלי. הצופים בבית הכריעו. גולדה נא לעמוד.

גולדה נעמדת.

האח הגדול: בעבירות שיוחסו לך בגין תפקוד לקוי, ליאות מחשבתית הגובלת בהתאבנות

ערכית והתעלמות מציבור שלם בקרב החברה, ציבור המצביעים מוצא אותך... אשמה!

גולדה מנסה להתרעם, אך קולה לא נשמע בשל המוסיקה הדרמטית שעולה.

האח הגדול: שקט בבית המשפט! בגין עבירות אלו אני גוזר עלייך 50 סיבובי כפרות.

מוסיקה דרמטית מתנגנת,  גולדה מתנגדת.

האח הגדול: תסובבי!!!

קפואה על מקומה.

האח הגדול: תסובבי!!!

מתחילה לסובב בהיסוס, את תיק היד השחור שלה..

גולדה: זה חליפתי, זה תמורתי...

האח הגדול: שוב פעם!!!

גולדה מסובבת את התיק מעל הראש , בהתחלה בהיסוס ולאחר מכן ביותר ויותר נמרצות. נוצות תרנגולת לבנות עפות מתוך התיק ומתפזרות על הבמה. ככל שמסובבת יותר כך הבמה מתמלאת בנוצות וגולדה נכנסת יותר לסחרור . היא לא יכולה להפסיק

גולדה:   זה התרנגול יילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום.

האח הגדול:  שוב פעם

גולדה: זה חליפתי, זה תמורתי. זה התרנגול יילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום.

האח הגדול: זה בסדר..

גולדה: (מסובבת את התיק מעל ראשה במהירות כאילו היא בטראנס(  זה חליפתי, זה תמורתי , זה כפרתי.  זה התרנגול יילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום.

האח: גולדה את יכולה להפסיק

גולדה: (מסובבת את התיק במהירות מעל ראשה כאחוזת דיבוק, היא איננה שומעת ואיננה מפסיקה(  זה חליפתי, זה תמורתי , זה כפרתי. ..

האח: גולדה...

עולה מוסיקת האח הגדול אך גולדה לא מפסיקה, האח מנסה להרגיע אותה אך לשווא.

גולדה: זה התרנגול יילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום.

גולדה מסובבת את התרנגולת עוד ועוד, המוסיקה נפסקת

האח הגדול )נשמע ממגאפון ולכן קולו שונה(  : גולדה,  גולדה ! תעצרי מייד!!

גולדה עוצרת באחת את סיבובי הכפרות.

גולדה מי זה שם? בן גוריון??  כשלתי, בן גוריון.  אני באה אל האור , אינני יכולה להמשיך עוד, אני פורשת.

האח:  אינך יכולה לפרוש, התנועה זקוקה לך, בלעדייך התנועה תקרוס. מה יגידו כשתלכי?

גולדה: בבקשה שלא יאמרו דבר... גולדה הייתה ואיננה עוד, השאירה בלכתה חורבות תנועתה.

האח: מה רצית גולדה?

גולדה: צדק יהודי

האח: מה קיבלת?

גולדה: את האח הגדול.  דוד, אני באה (מתקרבת לכיוון האור( אני פורשת, שימצאו  לי מחליף

האח: יביאו את בגין, כשיחזור מקמפ-דיוויד

גולדה: טפו! על גופתי... אפילו את ביטוח לאומי לא יזכרו לי , בן גוריון.  דוד אני זקנה והצעירים האלו כל פעם באו לדפוק לי על הדלת, התחננו שאחזור. אנחנו צריכים אותך, רק את יכולה. אם מישהו יכול לזכות זאת את. לאחד את השורות זאת את, להוביל ,להנהיג, לפייס...ואני חזרתי פעם אחרי פעם. אני פרדה דוד.טנק רוסי, טפו הגויים, יימח שימם! אנטישמים!! חרשתי את השדה כל כך הרבה זמן. עגלת החריש הייתה עול כבד אבל כשהסירו אותה, אוי וויי...הפרדה מתגעגעת. הקשר בלתי ניתן לניתוק. הפרדה לא יכולה להגדיר את עצמה ללא העגלה. הן שייכות זו לזו קשורות בקשר בל יינתק.  הלכתי בתלם לא סטיתי הלכתי ישר לא הסתכלתי ימינה או שמאלה, כמו פרדה טובה משכתי, חרשתי עד טיפת דמי האחרונה עד שכשלתי דוד.  וכשהרמתי את הראש מהאדמה היה רק דם ודם. חלמנו את עצמנו לדעת...דוד, חלום בלהות...תגיד משהו ...

האח: ברוכה הבאה לחלום הציוני... גולדה, האם את עוד חולמת?

גולדה:  ועוד איך,  אבל רק חלום בלהות אחד...לפתע כל הטלפונים בבית מתחילים לצלצל והם רבים ומצויים בכל פינות הבית ואין סוף לצילצולים.  אני יודעת מה מבשר צילצולם זה ואני פוחדת להרים את השפורפרות הרבות.  אני מתעוררת כולי מכוסה זיעה קרה.  בבית שקט . אני נושמת לרווחה.  אך לא נרדמת עוד. אני יודעת שאם ארדם, שוב יחזור אותו חלום. אני שוכבת וחושבת רק על כך. מתי ירפה כבר החלום הזה ממני ומכל אלה אשר יבואו אחרי.  אז נחזור לחלום את כל חלומות חיינו היפים.

גולדה מרימה את המזוודה, יורדת מהבמה לכיוון הקהל המואר- מסונוורת, היא יוצאת מהאולם.

|* יערה רייך-מחזאית