אירוע שירת הים במוזיאון חצר היישוב הישן/בני כרמלי

סמוך לערב פסח, ביום ראשון ט' בניסן תשע"ח ( 25.3.18), התקיים אירוע "שירת הים" במוזיאון חצר היישוב הישן,  בעיר העתיקה בירושלים. האירוע הוא יוזמה משותפת של אוצרת המוזיאון אורה פיקל- צברי והמשוררים הרצל ובלפור חקק, ששימשו בעבר יושבי ראש אגודת הסופרים העברים 12 שנים ברציפות. המשוררים נפגשו  בשער יפו, ויצאו למוזיאון בסיור מודרך בהנחיית בלפור חקק.

שירת הים נישאה בצאת ישראל ממצרים:

" אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ, ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ

מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף, תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן" (שמות ט"ו).

בצד השירה של משה ובני ישראל, הייתה גם השירה של מרים וכל הנשים. אולי זה היה שילוב של שירת נשים ושירת גברים. גם באירוע זה הייתה שירה משותפת של נשים וגברים יחד- וכולם שרו שיריהם בהשראת  שירת הים.

שני מרצים העשירו את האירוע בדבריהם:

ד"ר נעמי כהן- צנטנר הרצתה על פסוקים משירת הים כהשראה לחיינו, וגם על משמעות שירת מרים והנשים להבדיל משירת משה ובני ישראל.

ד"ר יהושע רוזנברג הרצה על  המדרשים שנכתבו על שירת הים. הוא הציב בראשית הרצאתו את הקושיה: כיצד עומדת שירת הים בקנה אחד עם הפסוק 'בִּנְפֹל אֽוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח'. בתוך הדילמות של השירה עלתה הסוגיה שהמלאכים שרו שירה אז, והקב"ה פנה אליהם, על פי מדרש תנחומא: "באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה נזף בהם, אמר להם הקב"ה בניי נתונים בצרה, ואתם מקלסין לפני?  ", וכן הובא המדרש: "מעשה ידיי טובעים בים, ואתם אומרים שירה"?

אורה פיקל צברי, אוצרת המוזיאון, הרצתה על השתקפות חג הפסח ומנהגיו באביזרים ובפריטים של מוזיאון חצר היישוב.

המשוררים קראו משיריהם:דן אלבו, יוסף עוזר, חגי קמרט, עקיבא נוף, אלחנן בלומנפלד, אברהם סבן, אשר כנפו, ראובן שבת, יהודה ניסן,  אדלינה קליין, יואב כהן, יפה סלמוביץ, נפתלי פרימור, פאני רן, תמר מחלין. המנחים היו האחים חקק, שגם קראו משיריהם. המיוחד היה בעקיבא נוף (משורר, פזמונאי וחבר כנסת  בעבר) שקרא שיר שלו ושר אותו להפתעת כולם.

בסיום האירוע, ביקרו המשוררים במוזיאון וגם בחדר האר"י אשר במוזיאון, שמשמש כבית כנסת על ר' יצחק לוריא (האר"י), שעל פי המסורת נולד בחדר זה.