חובת הזכירה/ יחזקאל שבת
במה שונה חובת זכירת יציאת מצרים בפסח משאר ימות השנה שמצווים גם כן בזכירה זו ובהם לא נוהגים לערוך סדר שלם?
במידה ונתבונן בכמה תפוסי התנהגות שמלוים אותנו בזה הלילה והם: חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא, ממש הוא יצא ממצרים . דבר שאפילו נוגע להלכה בעניינים של כלי סעודה נאים ובגדים נאים.
ועוד שצורת מצווה העיקרית הלוא היא-מגיד מבוקש שתהיינה בצורה של שאלה ותשובה לדוגמא :מה את מה נשנתה הלילה הזה ? והתשובה היא עבדים היינו לפרעה במצרים ועוד עניין שמצאנו הוא מתחיל בגנות ומסיים בשבח (אולי זהו מקור ההשראה לתסריטאים רבים) זאת אומרת לספר על רגעי השפל הגדולים שבהם עם ישראל היה ואת הפסגה הגבוה ביותר אליה הגיע וכל זאת למה?
יש גילוי מצמרר של חז״ל לגבי אותו סוף טוב שבו המצרים טובעים בים
והוא: בהתרחשות נס נשגב מהטבע שכזה בקריעת ים סוף, מלאכי השרת התכוננו לשיר שיר שבח בפני ה׳ על הניסים הנפלאים , ולתדהמתם נאמר להם להפסיק בטענה שהמצרים טובעים בים והם בכל זאת יצורים בעולמי וחס אני עליהם!
גילוי מדהים הוא זה עד היכן מגיעים רחמיו שאפילו עם כזה שלא הפסיק לעשות הרע בעיניו עד שהיה מוכרח לאבדם מן העולם, אבל בכל זאת לא ׳להתהדר ׳ בזה כביכול.
מה שמעניין הוא , שבד בבד בבני ישראל מתארגנת שירה בקרב הגברים ״ אז ישיר משה ובני ישראל״ וגם במחנה הנשים מרים לקחה תוף (תוף מירים ) והתחילה בשירות ותשבחות לאל על הניסים שעשה.
וכאן לא כתוב שהיה מניעה לכך מן השמיים . מה השינוי במקרים ?
ההבדל הוא שהמלאכים לא היו קשורים לנס באמת אלא שרצו להלל אותו מכוח המציאות הזו שהראה שהוא יחידי בעולמו , ובקשה זו נדחתה .
אבל עם ישראל ? אצלם זה פרץ מן המותניים זה היה גם שבח על הנהגתו וגם תודה על עצמם על החרות והגאולה הפרטית שהיתה להם , זה שהמיצרים טבעו בים. זה לא הסיפור הגדול הסיפור הוא המתנה שניתנה להם על ידי מעשה זה.. .
והעניין הזה נקרא ׳שירה׳ רק הנהנה מן הנס באופן ישיר מגיע למציאות זאת
וזה העניין: הערב הזה אנחנו מצווים לא רק לזכור בראש את המציאות שהייתה
זהו לא יום זיכרון ליציאת מצריים ,
זה יום שאתה צריך להתחבר לגמרי ליציאה הזאת ועושים את כל הפעולות הנדרשות לשם כך והם לספר את זה עם שאלה בשביל שהתשובה תעניין אותך
ומתחילים במצב הירוד ביותר של עם ישראל בשביל שתבין שאיפה שאתה היום זה רק בזכות היציאה הזאת והשולחן ערוך בכלים נאים, הכל בשביל שתרגיש שאתה חלק מהסיפור ויצא לך ׳שירה׳ כזאת שרק מי שחווה יכול להבין...
אז תזכרו זה לא סיפור יציאת מצריים אלא מחזמר מציאת מצריים.
* יחזקאל ( חזי) שבת-תלמיד ישיבה . פרסום ראשון.
