שיר:
רְגָעִים/ אמנון רונן

רְגָעִים,

 זֶה הַזְּמַן שֶׁבּוֹ הַמַּחְשָׁבוֹת רָצוֹת

רֶגַע

בּוֹ מַחְשָׁבָה אַחַת טוֹרֶדֶת 

וְאַתָּה, עוֹצֵם לֹא עוֹצֵם עֵינַיִם

סָבִיב, שֶׁקֶט ורַק קוֹל הַמַּזְגָן שׁוֹלֵט

וְעוֹד רֶגַע

וְהַמַּחְשָׁבוֹת רָצוֹת, נוֹגְעוֹת בַּכֹּל

וְלֹא עוֹשׂוֹת דָּבָר, רַק מַטְרִידוֹת

מְנַסֶּה, לָתֵת לְמַחְשְׁבוֹת צַד חִיּוּבִי,

וְאָז אַתָּה שָׁט עַל פְּנֵי עוֹלָם שָׁלֵם

עוֹלָם שֶׁהֵאִיר לְךָ פָּנִים בְּחַיֶּיךָ

וְחִיּוּךְ נָסוּךְ עַל פָּנֶיךָ,

הַזִּכְרוֹנוֹת

אוֹסֵף שֶׁל רְגָעִים יָפִים

וְגַם אוֹסֵף שֶׁל רְגָעִים מְעִיקִים.


,* אמנון רונן-משורר. ספרו הראשון -"לבד, בגיל השלישי " ייצא לאור בקרוב בהוצאת ארגמן-מיטב.