סקירת אירוע "אם יש את נפשך לדעת: ביאליק והעברית"- בבית אוהל שם/עדנה גלילי

ביום שישי 24.11.17 התקיים ב"בית אוהל שם – תיאטרון אורנה פורת" אירוע עונג שבת, כחידוש מסורת של חיים נחמן ביאליק. האירוע התקיים במעמד יו"ר תיאטרון אורנה פורת, מיקי ירושלמי, וכן לימור לבנת, שרת התרבות בעבר.

מדובר בחידוש מסורת ישנה של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, שיסד באוהל שם מסורת  של הנחלת תרבות מדור לדור. כמו בימי ביאליק, גם אירוע זה התקיים בבית אוהל שם המקורי.

ביאליק זכה לתואר "המשורר הלאומי" והיה מייסד אגודת הסופרים העברים. המשוררים הרצל ובלפור חקק יצרו הנחו את האירוע: בכך הייתה המשכיות במסורת "עונג שבת" וגם המשכיות בכך שגם המנחים הם יושבי ראש של אגודת הסופרים העברים בעבר (שתים עשרה שנים ברציפות). אל נשכח שבקדנציה האחרונה של הרצל חקק הוא יזם במלאת 80 שנה לפטירת ביאליק אירוח של ועד מנהל של אגודת הסופרים בבית ביאליק, שהוא ביתו הפרטי של ביאליק: הרצל חקק קיים ישיבת ועד מנהל בחדר האורחים של ביאליק, במקום שנערכו בו ישיבות של ביאליק עם אורחיו ועם חברי ועד אגודת הסופרים

בדברי ההנחיה הציגו המשוררים חקק ביטויים שהם חלק מן השפה העברית וכולם צירופים מיצירות של ביאליק. כך הצירוף "כולם נשא הרוח, כולם סחף האור", "נקמת דם ילד קטן/ עוד לא ברא השטן", "אם יש צדק / יופע מיד" ועוד ביטויים רבים.

החידוש הגדול של האירוע שהתקיים הפעם: המנחים החליטו לחדש מסורת שביאליק נהג בה: כל אירוע נפתח בתפילה "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל". הוקרנה על המסך השקופית מתוך אתר "זמרשת" של תפילה זו בביצועו של החזן אפרים די זהב, והקהל שר תפילה זו, כמחווה ליוזמה זו של ביאליק

אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד,/ וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,/ וּמִי כְּעַמְּךָ, כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל/ גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ./ תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָה/ וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה,/ יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתַתָּ./ יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתַתָּ./ אַבְרָהָם יָגֵל, / יִצְחָק יְרַנֵּן,/ יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ./ יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ.

הרצל חקק נשא הרצל על המסה של ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון". זו מסה מיוחדת של ביאליק על הדינמיקה של הלשון ואיך מילים משנות את משמעותן. ביאליק מבחין בין לשון הפרוזה ולשון השירה, ומתברר ששפת הפרוזה קבועה יותר, וזהו אגם קפוא. אך שפת השירה גמישה יותר, היא דינמית והמשוררים משתמשים במשמעויות הרדומות של המילים וגם במשמעויות הערות.

בלפור חקק הרצה על תרומתו של ביאליק לספרות הילדים בעברית, ועל המסך הוקרנו שירי ילדים מפורסמים של ביאליק.  מתברר שביאליק גילה עניין רב בספרות הילדים הנוצרת בעברית. העסיקה אותו השאלה איזו ספרות ילדים תיווצר כאן והוא נרתם להקים הוצאה מיוחדת שתתמקד בספרות ילדים עברית, וכולנו יודעים שהוא תרם ממרצו הלשוני גם לכתיבת ספרות לילדים ונוער. מעטים יודעים שהוא הקים בשנת תרס"ב (1902) את הוצאת מוריה, ושכנע את י"ח רבניצקי, ש' בן ציון, א"ל לוינסקי ומאיר דיזנגוף לכתיבת 'סיפורי המקרא' לילדים.

על המסך הוקרנו שירי ילדים מפורסמים של ביאליק "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור, פייסי בתוף), "קן לציפור בין העצים", "נדנדה" ( נד נד...רד עלה , עלה ורד), והקהל שר את השירים. התברר שלא פעם יש לשיר ילדים גם משמעות מיסטית מעבר למשמעות הרגילה.

והוזכר הסיפור שהתרחש בגני ילדים: הגננת לימדה את ביאליק על הקן של הציפור: "ובקן/ הס פן תעיר/ ישן לו ישן לו / אפרוח זעיר". הגננת שאלה: מי נמצא בקן? והילדים ענו: הספנתעירים קטנים...

לאחר האחים חקק הרצל ירין רבן, שנתן סקירה מקיפה על התפיסה של ביאליק את היהדות כתרבות. מול האופציה של יהדות כשמירת ההלכה, יצר ביאליק את מפעל הכינוס הגדול: "ספר האגדה", וכן נרתם למפעל "עונג שבת" לקרב את העם לתרבותו, כדי לשמור על זהותו. ירין רבן הגדיר את ביאליק כ"אדמו"ר חילוני", ורבים נהו אז אחר דרכו ואחר הדרך שבה קרב אנשים לתרבות היהודית.

היה זה אירוע מאלף והקהל היה שותף לדברים והגיב במעורבות רגשית רבה.