מאיר ויזלטיר חוגג את ספרו החדש בצוותרבות/ חגית בת אליעזר
למאיר ויזלטיר ספר שירה חדש "האדם הנידף או סימני חיים בעשור השני לאלף השלישי". זהו ספר בן 241 עמודים בכריכה קשה, המכיל 11 רצפי שיר, שנכתבו בשנים 2017-2009, וכפי שמאיר ויזלטיר כותב ב-"בשולי הספר", הוא מגלם באורח מובהק את העיקרון של "שירה אוֹמניווֹרית"- שירה בעלת מנעד רחב ככל האפשר של תכנים וטכניקות.
רבים משיריו של מאיר ויזלטיר הולחנו, כולל שירים מהספר החדש, והם הושמעו במופע הבכורה לספר ביום שישי 16.3.2018 בצוותא במסגרת סדרת מופעים ספרותיים-מוזיקליים "צוותרבות". ההרכב המוזיקלי של המופע כלל את דניאל סלומון ליד פסנתר, יהלי סובול וערן צור עם גיטרות, קרן טפרברג במערכת תופים ואת אסף רוט שהנחה וניגן בכלי הקשה, באקורדיון ובחצוצרה.
המוזיקאים יצרו אווירה קצבית ושמחה בשירים המולחנים של מאיר ויזלטיר, כולל השירים הידועים "יש לי סימפתיה" בלחנו של שלמה גרוניך ו-"שובי, שובי לפרדס" בהלחנתה של יהודית רביץ.
אציין כאן אחדים מהשירים החדשים שבוצעו במופע. דניאל סולומון שר את "חי" (ע' 176) בהלחנתו:
אני חי, כל כך חי.
מכיוון שאני חי
לא נותר לי זמן רב לחיות.
דמי הוא מד זמן
ומרוב שאינו מסוגל
לחדול למדוד את הזמן,
הזמן אוזל, הוא קרוב לכלות.
רק לדומם יש זמן.
הוא דומם והוא שותף לזמן.
הוא המתמיד, יש לו עתיד.
ערן צור ביצע את השיר "החייל המתמיד" (ע' 136), אותו כתב מאיר ויזלטיר בעקבות שירו של ברטולד ברכט:
מה הביא החייל לאשתו
מחזית רמלה-לוד הפרועה?
ממלחמת תש"ח לה הביא לא יותר
מפינג'אן של נחושת קטן ומסכן
הביא לאשתו בתש"ח.
בתי השיר עוברים דרך מלחמות ישראל ובסופו:
ומה הביא החייל לאשתו
בשובו מלבנון השנייה?
מלבנון המפורקת הביאו אותו
מן ההר האפל הצופה על ביתו -
אלונקה, אמתחתו, גווייתו.
יהלי סובול – חבר בלהקת "מוניקה סקס" ביצע את השיר בהלחנתו "שוב יורד אור חקי אפרורי", אשר נכלל באלבומה של הלהקה "מקצועות חופשיים" משנת 2014:
שׁוּב יורד אור חָקִי אַפְרוּרי
בְּעָנָן דָּחוּס וְלא טָהוֹר
מוּל הַמִּרְפָּסוֹת הַפְּעוּרוֹת
שֶׁל בָּתֵּינוּ הַנְּטוּיִים בַּחוֹל
...
...
שׁוּב יורד אור חָקִי אַפְרוּרי
עַל אַהֲבָתֵנוּ הַפְּגוּעָה,
עַל הַזִּכְרוֹנוֹת הַנְמַסִּים
שֶׁחָשַׁבְנוּ לְהַפְלוֹת אוֹתָם בַּזְמַן,
...
אסף רוט הלחין את "תמליל ללחן חדש-ישן" (ע' 141) בקצב של שיר לכת, שהלם להפליא את סיפור החיילים הנוסעים:
אוטובוס מלא בנצנוץ של חאקי
חילים חוזרים משמחת החג.
צעירים כל כך, טוראים ומ"כים
איש לא נהרג, איש עוד לא הרג –
...
...
בין הלגימות כל אחד שקוע
המלמול לפון או מקליד מלים –
החיים קצרים, היומיום רעוע
אך מלא כל טוב, אני חילים –
החיל נצחי, אך נגדע לפתע
יום אחד יוצא, יום אחד לא שם –
אך כל עוד הוא חי, הנשמה לא מתה
ושפתיו שורקות זמר מאוהב.
ביצוע השיר כלל סולו תופים עוצמתי של קרן טפרברג, שזכה למחיאות כפיים נמרצות.
המשוררים חגית גרוסמן, יעל גלוברמן, שירה סתו ויצחק לאור סיפרו על היכרותם עם מאיר ויזלטיר וקראו שירים מהספר. מאיר ויזלטיר, שחגג יום הולדת 77 ב-8 למרץ, נולד בשנת 1941 במוסקבה, לתוך מלחמת העולם השנייה. בעקבות תלאות ילדותו במהלך המלחמה, ויתמותו מאב הרוג, הוא כתב את השיר הארוך "משירי הילדים המובסים" (ע' 16), אותו קראה חגית גרוסמן:
יש ותמיד יהיו כל מיני ילדים מובסים.
ואין מה להגיד עליהם, הכל כבר נודע.
ואני, שאולי לא נראה ואולי לא נשמע
כאחד מקהלם,
התבוסה הקטנים,
מי אני בסופו של דבר?
אחד הילדים המובסים.
ילד מובס נולד בחיק מלחמה,
כשהרג ניפוץ וניתוץ מוכתרים כתכלית הקיום,
ואין צורך בשום עילה הריגה כדי להרוג רבבה,
או מיליון. בלי שום נקיפת לב.
כל ההורג הרי זה משובח, גם אביו
של ילד זה לוחם, ויורה, ומחוסל.
...
...
יעל גלוברמן קראה מספר שירים קצרים ובפרט את "מהסוף להתחלה":
בהתחלה אתה יודע בדיוק
מה אתה רוצה ואיך עושים זאת.
ואתה עושה, וזה נשמע
טוב ונכון, אפילו מצוין.
מה עוד צריך?
ואז צריך שלושים שנה
כדי ללמוד מה יש לעשות עכשיו,
מה עוד ראוי לך לעשותו,
או מתחשק לתת לו גוף, צורה,
ואיזה מין עושה אתה בכלל.
יֶמְפָּה – חברה וידידת נפש של מאיר ויזלטיר – מתה ביוני 2015. שירים הקשורים במוות זה מרכיבים את "שברי שיר מול יֶמְפָּה" - רצף השירים האחרון בספר. שירה סתיו קראה את הראשונים מבין 12 השברים:
5
זהירות:
שימוש לרעה בגוף שני – הרי אלה
כמעט הטקסטים הראשונים שהיא
לא תקרא.
לא תקרא. כבר לא קוראת
יצאה מקהל הקוראים.
הקרואים.
הקרועים.
יצחק לאור קרא את האחרונים:
12
...ראיתי אותך בחלום חובקת
בשארית הכוחות
זר של פרחים יבשים זר ענקי
באילו
את מתאמצת לשווא
לאגור באלומה מהודקת
את כל הזרים שהובאו לך אי פעם
לא להפקיר אף גבעול
לכוח המפורר המפזר השורר ביקום
שברי שירי האבל הקימו אנדרטת זיכרון באולם, אבל המופע חייב להימשך.
מאיר ויזלטיר עלה על במה וקרא מתוך הספר שירים "חריגים" כהגדרתו ובפרט את השיר "אפרופו החיבה לנצרות של בוריס לאונידוביץ'" (ע' 28), כשהכוונה לבוריס פסטרנק בן לאוניד:
הו קסם הנצרות האורתודוקסית על יהודי רוסיים!
אבל דודי, אחי אבי, קוֹלְיָא (קלמן), לא התאהב בדת,
רק באוקראינית היפה זהובת הצמה הכבדה התאהב קוליא.
...
באו שני האתיאיסטים הרעננים אל סבא שלי, סרול:
רוצים להתחתן, תן את ברכתך.
...
סבא סרול גם הוא היה אתיאיסט מנעוריו,
מתעב רבנים ובועט במצוות ובאיסורים. אבל מה,
ללכת כך סתם להתחתן עם השיקסה בלי רב?
אם אתם כל כך אוהבים וכל כך מצפצפים על הדת,
צריך שאניושקה תתגייר ותתחתנו כדת משה וישראל.
בלי קשר לשום דת. גם ישו היה נימול.
והבטיח לשניהם מגפים אדומים מפוארים לחתונה,
כי היה מומחה לעורות ולייצור מגפים סוג א'.
החתונה המותנית הזאת והבטחת מגפים אדומים היו סיום הולם למופע הספרותי-מוזיקלי של חגיגת ספרו החדש של מאיר ויזלטיר.
