סיפור:
יהודל'ה / בלפור מור
"יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא"
מתפלל הבן על קברו של יהודל'ה אהובי. "אמן" עונה הקהל. זו הפעם הראשונה שאני נפגשת פנים אל פנים עם אשתו, בנו ושתי בנותיו. "יהודל'ה" קראתי לו מתוכי והוא נבלע פנימה בקרבי. חשתי אותו. חי וגועש בי.
"בעלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אמן"
'רק אתמול אמרת שאיתי אתה רוצה להתעלס אחרת. "קחי, הבאתי לך שי צנוע". נישקת את פטמותיי, עוטף ומגלגל אותן בלשונך, יונק בלהט עז את שתי שדיי,
"תפתחי כבר," לחשת בעודך מנשק ונושך בעדינות את צווארי, ואני חשה את איברך זקור בין תחתוניך לתחתוניי.
"תורידי לי את התחתונים לאט, אני אוהב שאת נוגעת בי ובו."
הפשטתי אותך אט אט, חופנת בידי את איברך הזקוף והגאה ברכות ואהבה, מטפחת ומשקה, ומצפה ללגום מן היין.
יהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:
התפילה נמשכת. הקול של בנך משתבר. אתה כורע ברך, מנשק את כפות רגליי, אני פורמת סרט אדום ועוד סרט בחבילה שהבאת. אתה מטפס בלשונך מעלה מעלה, אני עוצמת את עיני, אתה מסיר את תחתוניי ואני נרגשת למגע לשונך.
"הוי, כמה שאני אוהבת את לשונך מרטיבה אותי, מוצץ לי את גבעת עולמי". אני מהדקת את ראשך בין רגליי, מנשקת את שערך, פותחת את החבילה ומגלה את הוויברטור המיוחד ההוא שכל כך חשקתי בו ובך.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא.
"זה הצעצוע שלך, עשי בו כרצונך, אני אוהב לראות אותך נהנית". השכבת אותי על המיטה, מעביר ברטט את הוויברטור על פני גופי, אני מפשקת את רגליי, אתה נוגע בי לא נוגע.
"תיכנס כבר אני רוצה אותך", אני לוחשת.
"את המלכה שלי," אתה אומר ומעביר אותו אליי, מלטף את פניי ומנשק, אני מחדירה אותו בעדינות, ומגבירה את הקצב, גופי רוטט מעלה מטה, לא יכולה להפסיק, אתה גוהר מעליי בעדינות.
"אני אוהב אותך."
אתה מחבק, מנשק ואני רווה מיציך הגועשים "בוא בוא אלי." אני מתרפקת.
לעילא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:
'אמן יהודל'ה אמן', אתה עוטף את שדיי בידיך, לשונך מלהטטת בתוכי, אתה שואב את כולי. "תתהפכי," אתה אומר לי, "אני מת על התחת שלך." אני מתהפכת. אתה מלטף ומנשק עובר מצד לצד, גוהר עלי מאחור, אני מפשקת את ידיי ואת רגליי, מתמכרת לעונג, אתה מחדיר את הוויברטור מאחור, עכשיו הוא חלק מגופך מחבר אותי אליך כגוף אחד, מפעיל את הרטט, מסובב.
"אל תפסיק", אני לוחשת.
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:
אתה חודר אלי מאחור, פעם ועוד פעם.
“אלי אלי שלא ייגמר לעולם."
אני נהנית מקשיחותו של האיבר והגבר האהובים עלי.
"תיכף אני גומר" אתה לוחש. דגלך עליי אהבה, אני מרווה את צימאוני, רוויה מדודיך ואהבתך, אתה נשכב על גבך, אני מחזיקה את איברך בידי, מלטפת, עוטפת אותו בלשוני, משמנת אותו לפעם הבאה.
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
'במותך ציוית לי את החיים יהודל'ה. גם במותך אתה כאן בתוכי מרטיב לי את הנרתיק'. אני מכניסה ידי לכיס מכנסיי הרחבים, זו לא אצבעי שנוגעת לא נוגעת. אני חשה את לשונך, את נשימותיך.
הקברנים ממהרים לכסות אותך, דומם ושוקט לנצח ברגבי העפר, מסירים מעליך אט אט את כסות הטלית. גופי בוער, בתשוקה אליך.
עכשיו תורי לשכב אתך אחרת, אתה שוכב על הגב ואני מעליך,ידיך מועכות את שדיי, ואז אשתך מרימה אותי מעל הקבר, מושכת אותי מהקהל. בנותיך תולות בנו מבט.
"תודה נעמה," היא לוחשת לי בשקט, "אני יודעת מי את. אני יודעת הכול. בזכותך הוא החזיק עוד שנתיים", כך היא אומרת ואנחנו לוחצות ידיים בחום. ואז חוזרת אשתך אל בני משפחתך, ואני מביטה בהם, עומדים ופניהם בוכות, לוקחת אותך עמי בפעם אחרונה והולכת משם.
.
