ברי סחרוף בזאפה הרצליה/ נטע זינגר

מופע 7.2.18

כמה ברי!
יש איזושהי הבנה לא מדוברת בין אנשים , שבגיל מסוים (אל תשאלו באיזה גיל מדובר...) את המופעים אנחנו מעדיפים לראות בישיבה. גם אם לא באמת יושבים במהלך כל ההופעה, הידיעה שישנה אופציה כזו – מרגיעה במידת מה.
חייבת להודות ששעתיים וחצי על הרגלים עברו כאילו כלום. כי כשאתם משולהבים בהופעה אנרגטית כמו זו של סחרוף שהשנים שחלפו לא נותנות בו אותות – נושא ההופעה בעמידה הופך להיות לא רלוונטי.. הופעת ישיבה? הצחקתם אותי.

אז מה היה לנו שם?
הופעה סולד אאוט, קהל משולהב המורכב מגילאי 35++ שדאג לשמור על אווירה אנרגטית לאורך כל המופע והרבה הרבה סחרוף. זז ורוקד על הבמה, מעביר להילוך חמישי מהרגע שהתחיל להתניע את ההופעה , מחייך ומתקשר עם הקהל. הכי סימפטי והכי מוכשר.
מודה שאני גרופית, מזה זמן רב וכל הופעה בה אני נוכחת רק מחזקת אצלי את ההבנה שהוא חתיכת כשרון.
ימים של קיץ, בואי הביתה, לב שבור, חלליות  - שיר רודף שיר . מושר בפי כל. תענוג.
רעש לבן, כמה יוסי, כמעיין המתגבר, הפוך ועוד רבים , טובים ומוכרים מהרפרטואר של ברי.
כל שיר מקבל התייחסות מוסיקלית מעניינת ואחרת ממה שאנחנו מכירים, המון סימפולים וניסורי גיטרות בסגנון האופייני והמתחדש של ברי . תענוג לאוזניים.
 מופע משולב 5 נגנים מוכשרים אורן לוטנברג, גידי רז, בנו הנדלר, יונתן דסקל וניר מנצור ואחד שי צברי
בלי רגע אחד של שקט , מזכירים שלצד כל תרבות האינסטנט והאינסטוש יש רוקנרול בעברית. והוא בועט וחי. צריך רק להמשיך ולעקוב . ולצרוח בקולי קולות
זה היה המופע האחרון בסדרת "מופע חורף חשמלי" אבל אם לשפוט לפי הביצוע, צריך ללכת ולראות אותו בכל עונה.