מאמר:
בזבוז אנרגיות/ ד"ר ברכה קליין תאיר
לוחות המודעות, המיילים, הוואטסאפים, הפייסבוקים, מלאים לאחרונה בהזמנות לכול מיני סדנאות...תהליכים...קורסים, כי אולי הישועה תבוא משם.
המדיה מלאה בסיפורים על מורים וגורואים (דתיים וחילונים) אחריהם רבים רצים כמו אחר קסמים או אופנה, כי אולי הישועה תבוא משם.
כאשר מרבית ההשקעה שלנו שמתמקדת בעיקרה ב'שעות מוסך' רבות (תחזוקה מכאנית, טיפולים פונקציונליים - סימפטומטיים) ממשיכה לקבע אותנו במדיום הארצי בו אנחנו פועלים, מדיום שאין בעוצמתו להביא אותנו לפסגות שאנחנו חפצים בהן, האם אנחנו לא מבזבזים את האנרגיות היפות שלנו, את הפוטנציאל האדיר שבתוכנו באופן לא מודע בדומה לכסף קטן?
הבעיה היא בורות! במילים אחרות: הבעיה היא בגודלו של חור מנעול התודעה שלנו!
כאשר עוצמת התודעה – השכל – המחשבה – המהות שלנו היא כשל חור מנעול קטן, האמת המצומצמת בה אנחנו אוחזים מקבעת אותנו במוכר, בנוח ובידוע. יש לנו 'ידע על' נושאים רבים. הטכנולוגיה מנגישה לנו אותו די בקלות. אבל כאשר הוא נשאר ככזה, אנחנו הופכים לבורים, כורים לנו את בור החושך אליו אנחנו שוב ושוב נופלים, בדומה לשיר של סוגיאל רינפוצ'ה (מספר המתים והחיים הטיבטי):
*"אני הולך ברחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו.
אני אבוד…אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.
*אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק.
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני שוב נופל לתוכו.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.
*אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק.
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיניי פקוחות
אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי
אני יוצא מיד.
*אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק.
אני עוקף אותו.
*אני הולך ברחוב אחר".
(סוגיאל רינפוצ'ה)
אנחנו יוצרים תלות בגורמים חיצוניים שיגידו לנו מה ואיך לעשות. לכן, רובינו מקבלים החלטות של 'כדאי לי' בעזרת תודעה פרטנית הפועלת ממקום של אגו (חזק/חלש) לתועלת אישית, לעומתיות, התחשבנות, תגובתיות.
אבל, כאשר נדע את הידע, נהיה הדבר, נהיה מסוגלים להפיק לקחים וללבלב את הפרחים היפים שאנחנו בנתיב הטיפוס אל עבר הקומה ה-100 שהוא נתיב התכלית הקיומית שלנו. להשיג הבנה עמוקה משמעו לפרום את פקעת המחשבה, לאחד את פניה הרבים (פרשנויות, משמעויות, עוצמות תדר) וליצור שלם אחד עוצמתי הנוגע בשורשי הדברים. רק מחשבה שכזאת מממשת חלומות, השראה, פנטזיות, הלכה למעשה. רק מחשבה שכזאת משמשת פלטפורמת טיפוס.
דומה הדבר לתהליך בטבע. תחילה עלינו להשקות את האדמה במים (בידע), לפתוח את רגבי האדמה (לפתוח צופני ארכיבים) כדי להנביט את הזרעים, לדשן, לגזום ולאהוב (שמש), עד שהפרח או הפרי בשל וניתן לקטוף אותו.
ידע מערער, מביא הרהור, מביא התעוררות!
זו המהפכה הנועזת בה אנחנו נמצאים כיום.
כדי להמשיך להיות מי שאנחנו, אפשר להישאר במים רדודים...אבל, כדי לממש את מה שאנחנו; יצורי אנוש אמיתיים, בעלי עוצמת מהות, בעלי היכולת הכול יכולה של בוראים, יודעים אמת מוחלטת – מחוברים לשורשי הדברים, מחוברים לידע גבוה, בעלי בינת הלב (שכל ואהבה), בעלי חדשנות קוגניטיבית (אינטליגנציה, גיוון, גמישות, לוגיקה), בעלי היכולת לפתור בעיות מהשורש ולקבל החלטות תבוניות (חשיבה ביקורתית), יצירתיים ומלאי השראה, משיגים מטרות שעד כה היו בלתי אפשריות, משיגים חוסן, עמידות, בריאות, שמחה, אושר ואהבה...
עלינו לחנך את התודעה/ידע – המוח/מחשבה – המצפון/מהות מארציות לאוניברסליות. מי שאינו מסוגל למשוך ידע גבוה וחדש ובעזרתו לחנך את התודעה – המוח – המצפון ולגלות את האמת הגדולה יותר, חווה מצוקות, כתישה, לחצים וסערות, כאילו נטחן הוא בין אבני ריחיים, עד שיבחר להתעורר ולעשות אבולוציה.
ü תכלית החיים היא להתגלם בקומה ה-100 וחובות המשימה שלנו הן החיים הם הלקוח היחיד (הרצון ליותר), התכללות ביחסים היא העסק היחיד (יצירת מרחבי שותפות ביחסים), צמיחה, התחדשות והשתנות הן הרווח היחיד (שינוי צורה, מעבר מגוף לגוף עד שנשיג את גוף האחר שאנחנו במקור). מימושן מבטיח תדלוק תמידי של המוח, פתיחת צופני ארכיבים, גילוי סודות והמשך הטיפוס.
ü ההצלחה שלנו יושבת על השגת השורה העליונה והתחתונה כאחד בעזרת הפיכתנו לבוראים – יוצרים – מחונני עשייה ולא למתחרים. אדם שמצליח כתוצאה מתחרות, מפיל את הסולם עליו טיפס וגורם לאחרים להישאר בתחתית. הצלחה שכזאת עטופה ברטטי אהבה שמצמצמים פערים, פותחים שערים לפוטנציאלים חדשים, מפריחים פרחים יפים ומשיגים חוסן, עמידות, בריאות, שמחה, עוצמה והישגיות משמעותית.
כלומר, אדם מצליח הוא זה שלא בהכרח עושה כסף, אלא זה שבבעלותו כל מה שהוא רוצה כדי לחיות את כל החיים אותם הוא רוצה (השורה העליונה). זו צעידה בנתיב 'אני ראוי' שאין בו יותר הצלחתי/נכשלתי, אין יותר ציפיות והשוואות, אלא תנועה של גל המאפשרת את השגת הנקודה הבאה (להיות מערכת אוטופואטית).
הצלחה שכזאת היא תוצאה של פעולה בדרך של הבנה - אמונה – כוונה – סיבה - תוצאה. כלומר, היא תוצאה של מיומנות חשיבה שהיום אינה עדיין בנמצא:
הכושרים של הבורא שאנחנו - EDIT:
¬ Explore (מחפש)
¬ Discover (מגלה)
¬ Integrate (מחבר)
¬ Transform (משתנה)
כוחות – תנועה שמניעים אותנו בנתיב אל עבר הקומה ה-100:
¬ כוח דוחף/נושף/כושר גלישה וטיפוס: עוצמת תודעה/ידע
¬ כוח מושך/שואף/כושר צלילה: עוצמת מוח/מחשבה (בינה – היגיון – מודעות)
¬ כוח מחבר/אחדות הניגודים: עוצמת מצפון/מהות.
יחסים אוטופואטיים בין Self – We – Organization Creation שמחברים הכול לשלם:
¬ תלות הדדית רקורסיבית (מעגלית)
¬ אוטונומיה
¬ ייחוס עצמי
¬ יצירה עצמית.
ביחד הם בונים את עוצמת העילוי אל עבר הקומה ה-100.
אם לסכם את הנאמר עד כה, היקום מבקש להשיג עבורנו את כל מה שנרצה .מטרותינו חייבות לדור בהרמוניה עם מטרת הכול. עלינו לרצות בחיים אמיתיים, ולא בתענוגות סרק או בהנאה חושית. התכלית הקיומית שלנו היא לממש את עצמנו באופן מלא, למעננו ולמען אחרים. אין דרך טובה יותר לעזור לאחרים מאשר הפקת המרב מעצמנו. זהו נתיב שכל כך נרצה לדרוך בו בדיוק כמו שנרצה לחצות מדבריות עבור טיפת מים יקרת ערך (ידע). כי בלי ידע האמת, בלי שנבין סיבה-תוצאה של הקיום שלנו, בלי שנדע מאין ולאן פנינו, אנחנו מסובבים את גלגל החיים לריק. אנחנו מתקבעים בבורות ארצית שמזמינה לחיינו מבחנים קשים יותר.
