שיר:
מוכרחים לכסות/ דורית ישראל

סָבְתָא

הָיְתָה דּוֹחֶסֶת אֶל תּוֹךְ

הַ"ק'וּרי" הַקָּטָן שֶׁלָּהּ

עָלִים שֶׁל צַ'אי עִירָאקִי שָׁחֹר כֵּהֶה

מוֹסִיפָה עֲלֵיהֶם מְעַט מַיִם,

וּמְסַפֶּרֶת לִי עַל הַשֵּׁדִים מִבַּגְדָּד

שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בַּמַּיִם,

מֻכְרָחִים לְכַסּוֹת הִיא אוֹמֶרֶת

וּמַבְעִירָה אֶת הָאֵשׁ

מָתַחְתְּ לְ"ק'וּרי" הַקָּטָן הַמָּלֵא

עָלִים שֶׁל תֵּה וּמָתַחְתְּ לְ"ק'וּרי" הַגָּדוֹל

הַמָּלֵא מַיִם

וְכָכָה מַרְתִּיחָה לָנוּ אֶת כָּל הַשֵּׁדִים

שֶׁחָדְרוּ לָנוּ דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים

וְהַסְּדָקִים שֶׁל הַלֵּב

וְשׁוֹתָה צַ'אי עִירָאקִי מַר וְכֵהֶה

לְהַטְבִּיעַ אֶת כָּל הַצָּרוֹת וְהַכְּאֵבִים

בְּמַיִם כֵּהִים וּמָרִים

עַל הַלֶּחִי שֶׁלִּי נוֹתְרוּ עוֹד סִימָנֵי הָאֶבֶן הַקָּרָה

שֶׁאִמָּא הֵנִיחָה עַל הַבְּאֵר הָעֲגֻלָּה

שֶׁל סַבָּא אֶפְרַיִם

וַאֲנִי עוֹד זוֹכֶרֶת אֶת שִׁכְשׁוּךְ הַמַּיִם