ירח שיראז/ עבדול וואהב אל בייאטי מערבית ראובן שבת

נִקַּבְתִּי אֶת לִבִּי, שָׁפַכְתִּי דָּם מִשַּׁעֲרִי, זֹהַר תַּכְשִׁיט בְּתַחְתִּית הַנָּהָר

פַּרְפָּרִים אֲדֻמִּים, מְעוֹפְפִים, נוֹלָדִים מִשַּׁעֲרִי, אִשָּׁה נוֹשֵׂאת יָרֵחַ

וְהוּא שיראזיה בְּתוֹךְ דְּקִירָה שֶׁל זָהָב, וּבְעֵינֶיהָ זֹהַר דְּבַשׁ

וְהָעֶצֶב שֶׁל הָאֵשׁ הַנִּצְחִית, כְּנָפַיִם הַנּוֹבְטוֹת בְּלֵילוֹת מְעוֹפְפוֹת וּמְעוֹרְרוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

 שְׁנַת חֲרוּזֵי הַזֵּעָה הַנּוֹצְצִים מֵעַל מִצְחוֹ שֶׁל הַמְּאַהֵב, בִּצְבָעִים עֲגוּמִים

מֻסְתָּר בַּצִּיּוּרִים: אִשָּׁה נוֹשֵׂאת יְרֵחַ שיראזיאני, זְבוּב לַיְלָה

 מַקִּיף אֶת  שְׁנָתִי, פּוֹגֵעַ  בְּלִבִּי, מַשְׁקֶה אֶת שְׂעָרִי, אֲנִי מַעֲרִיץ: אֲנִי רוֹאֶה

עָרִים שְׁקוּעוֹת בְּתַחְתִּית הַנָּהָר הַזּוֹרֵם מֵעֵינֶיהָ, זֹהַר מְנַצְנֵץ,

יָדַיִם. כְּנָפַיִם שׂוֹחוֹת  נֶגֶד הַזֶּרֶם. אֲנִי רוֹאֶה אֶת כָּל הַנָּשִׁים בָּעוֹלָם בְּאַחַת

 הִיא בְּתוֹךְ גֶּזַע הַשֵּׂעָר שֶׁלִּי. יֵשׁ לִי אֶת זֶה, אֲנִי חַי בָּהּ, אֲנִי מַעֲרִיץ אוֹתָהּ; אֲנִי צוֹעֵק  אֶל וּמוּל הַלַּיְלָה

אֲבָל כְּנָפַי נִשְׁבָּרוֹת מֵעַל הַצְּבָעִים הַחֲבוּיִים בְּצִיּוּרֶיהָ.