מופע שנסון פריז/ מארי רוזנבלום

היא יודעת. היא יודעת לעמוד על הבמה ולסחוף אותנו לאן שהיא רוצה ואנחנו, הקהל, בתחילת המופע מעט אדישים, בוחנים אותה, מוחאים לה כפיים מתוך נימוס ובלי להרגיש זה קורה. מחיאות כפיים הופכות לרועמות, רוקדים ומתנועעים במושב, שרים ושרים .

זוהי אורי יחזק-אל.

זמרת ויוצרת בעלת השגים בינלאומיים . היא השתתפה בתחרות "צבי הזהב"- The golden stage -ארוע דומה לארווויזיון, הופעה חיה בערוץ TVR (תוכנית טלויזיה בינלאומית), צברה נסיון רב במשך השנים, הופעות רבות בארץ ובחו"ל בפני שגרירים, נשיאים וקצרה שבחים רבים.

יחזק-אל סיימה את לימודיה בהצטיינות , בעלת תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן בשפות צרפתית ואנגלית.

ב-23 בינואר השנה הופיעה באולם אלהמברה היפהפה בשדרות ירושלים 39 ביפו . המפיקים "אוצר תרבות"-יהודה קורן, הילה קומם.

זהו מופע חווייתי, נוסטלגי וכייפי של גדולי השאנסיונרים מצרפת כגון: אדית פיאף, ג'ו דסה, ג'ילבר בקו , סרג' למה, שרל אזנבור ועוד.

שלושה נגנים שותפים למופע, צוות שעובד עם יחזק-אל כמקשה אחת, אחוזי התלהבות, בצוע מדויק מלוטש  ומקצועי :

אקורדיאון: ישראל רוזן

גיטארה באס: אריק פוליאקובסקי

תופים : ליאון חביב

עיצוב מוזיקאלי: יואב כהן

יעוץ אומנותי: ציון אשכנזי

יחזק-אל עולה לבמה, אדומת שיער, לבושה בשמלה אדומה (ובהמשך הערב מחליפה אותה לשמלה אדומה אחרת). אהבתי את בחירתה בצבע האדום שכן פירוש המילה "אלהמברה", הוא-"אדום", ובכך מיזגה את הופעתה עם המקום.

יופיו של המופע הינו השילוב של שאנסונים מוכרים ואהובים ומשחק.

במשחקה היא משתפת אותנו בסיפוריה על אדית פיאף, הופעותיה הראשונות של פיאף באמריקה בהן נחלה מפלה, סיפורים על חייה היא עצמה, עבודתה כמלצרית, הקשר עם הוריה, לימודיה בבית ספרה לאומנויות הבמה אצל סופי מוסקוביץ', (במאית דגולה שהלכה לעולמה לפני כחמש שנים), חלומותיה והגשמתן.

היא נוגעת בקהל, מרגשת, בוכה וסוחפת. איתה אנחנו בוכים וצוחקים לחילופין.

בקטע אחר היא מביאה לבמה מתלה בגדים ועליו חליפה גברית. היא מתארת את אהבתה לאיש זה, גדל המידות , נכנסת לחליפתו תוך כדי שירה ומשחק. רגע מאוד מהנה. (ראו תמונות).

והיא שרה. שרה את "החיים בורוד", פאדאם פאדאם, לא איני מתחרטת, העלה הנופל, המנון לאהבה ועוד עשרות שירים אהובים.

בסופו של הערב, יוצאים מהאולם, קר בחוץ אבל כולם מחוייכים ומזמזמים את שירי  אידית פיאף.