סיפור:
סוסה פראית/ חיותה עזגד
"את סוסה פראית, אני לא יכול לרסן אותך," כך אמר לי יונתן ערב אחד בחורשה.
הייתי בת שבע עשרה, מאוהבת עד מעל לראש והוא פתאום לא יכול יותר. "מה, מה עשיתי?" קראתי לעברו, "מה לא בסדר?" לא יכולתי להאמין למשמע אוזניי. הוא, שעברתי איתו את הצבא, מסעות הכומתה והכל, לא רוצה בי יותר.
הוא הגיע אליי באותו ערב, יום חמישי. כל כך שמחתי. התנשקנו, לא הרגשתי דבר שונה. כשהחושך עטף אותנו, הלכנו לחורשה שלנו. אני מכירה שם כל עץ. ליד עץ האלון התנשקנו לראשונה. ובדיוק מתחת לעץ האורן הוא בא לבשר בשורת איוב. הרגשתי שהשמיים נפלו עליי, לא יכולתי לנשום. חולשה, כאילו הורידו לי איבר מהגוף. הוא נסע, עזב אותי, נשארתי לבד. מה יהיה איתי עכשיו?
הכל התחיל כשהייתי בת שמונה. פגשתי את יוני בפעם הראשונה בביתו של אחי האהוב עם אשתו הטרייה נורית. אחי הגדול והיחיד היה בשבילי מודל לחיקוי. רציתי להיות בדיוק כמוהו, חכם, משעשע, יודע להרעיף אהבה.
כשראיתי את אחיה של נורית בן השתים עשרה, הרגשתי מיד קשר משפחתי אליו. כל מה שטוב לאחי האהוב, טוב לי. היה לי חשוב להישאר מחוברת אליו. התיישבתי סמוך לו, קיוויתי שנשוחח, עיניו הביטו בי בחיוך, "אז את האחות הקטנה של ערן, את יותר גדולה ממה שחשבתי," וקם והלך לשבת קרוב לפיצוחים. עושה עצמו חשוב, חשבתי. מאז נפגשנו פה ושם באירועי משפחה, ואני תמיד עוקבת אחריו בגניבה.
בגיל שתים עשרה הוא הזמין אותי פתאום לסרט. "פרגית," אמר, "יש סרט על מלחמת העצמאות, רוצה לבוא?" לא כל כך רציתי לראות סרט מלחמה, אבל להפסיד את יונתן לא רציתי. הסרט הוקרן בקולנוע "גת". הסרט היה כל כך מפחיד, שברגע מסויים מרוב פחד תפסתי את ידו. שכחתי לרגע מי יושב על ידי. איזו בושה אני עושה. הוא לא אמר דבר, החזיק את ידי כאילו רגיל. ברגע זה התאהבתי בו. הרגשתי שמחה, וחום שטף את פניי כמו גל.
כשיצאנו מהסרט הוא סיפר לי שהוא עובר לקיבוץ גת. רציתי לקפוץ מעורי ולצעוק משמחה, הסבים שלי גרים שם, אוכל לבקר. יהיה לי תירוץ טוב לראות את יונתן.
כשהגעתי הביתה, פתחתי את הדלת וצעקתי, "אני רוצה ללכת לקיבוץ!"
אימי עמדה בדלת, "קודם תגידי יפה שלום," ניסתה לצנן את התלהבותי, "אחרי זה נשב ונדבר על זה ותרחצי את הידיים, את באה מבחוץ."
אחרי דיונים, צעקות ובכי, הסכימה אימי שאלך לקיבוץ.
"אני רוצה ללכת לקיבוץ גת."
"את תהיי היכן שיקבלו אותך."
בגת לא היה מקום, אז סידרו אותי בגל און.
בגיל ארבע עשרה נסעתי לבד לבקר את הסבים. הייתי בטוחה שאפגוש את יונתן וכבר התרגשתי.
כשירדתי מהאוטובוס מי בא לקראתי? יונתן. כמעט לא הכרתי אותו, הוא היה שזוף וגבוה והיה יפה מתמיד. מיד הסמקתי ונעשה לי חם.
"אה, באת לבקר אותי, יפה מצידך."
"לא," אמרתי בקול תקיף, "באתי לבקר את הסבים."
"אם ככה, אלווה אותך." ליד דלת ביתם עצר ונגע בידי לרגע, קצת נבהלתי. לא הייתי מוכנה.
"אבוא לאסוף אותך בערב." נענעתי את ראשי בשלילה, המילים נעתקו מפי. "אל תדאגי, אבוא אחרי שהסבים ילכו לישון," חייך. "אשרוק לך, הנה כך," ושרק שריקה שנשמעה כמו ציוץ ציפור. לא הספקתי להגיד כן או לא והוא נעלם.
כל הערב הייתי במתח ונרגשת. בארוחת הערב לא יכולתי לאכול. האוכל נתקע לי בגרון. "מה קרה לך?" שאלה סבתא, "הרי את אוהבת את החביתיות שלי." שתקתי, לא יכולתי לספר לה את הסוד. כך עבר הערב במתיחות. הם הלכו לישון בעשר. פרשו סדין על הספה, נתנו נשיקה והשאירו אותי לבד.
אחרי שעה בערך שמעתי שריקת ציפור. נרגשת קפצתי מהספה. סוף סוף, כמעט נרדמתי. הלב שלי דפק, שמעתי אותו באוזניים. התלבשתי מהר ויצאתי בשקט לאוויר הלילה הקריר. רעדתי קצת. יונתן לא הרגיש. הוא היה להוט. "בואי," אמר, "אראה לך את המקום הסודי". הוביל אותי לבריכת מים קטנה שסביבה שיחים. התיישב ומשך אותי לצידו. רגע שתק.
"בואי נהיה חברים," לחש.
"מה, אתה רוצה להיות חבר שלי?"
"כן, את מוצאת חן בעיניי." לא אמר שאוהב אותי, הייתי כל כך נרגשת ולא שמתי לב. הוציא מכיסו פסל קטן. "את זה גילפתי בשבילך," צחק. ישבנו ככה אחד ליד השניה. הקשבנו לקולות הלילה, הציקדות ציקצקו הצפרדעים קירקרו.
"נו, לא ענית לשאלתי, את רוצה להיות חברה שלי?" הנהנתי בראשי. הייתי מאושרת, החלום שלי התגשם. "יופי," הוא אמר, "לזה ציפיתי," והשכיב אותי על העשב. ראשי היה סחרחר וירדה עלי שלווה גדולה.
אבל אחר כך אני סוסה פראית בשבילו. לא יכולתי להשלים עם זה. החלטתי לנסוע אליו ולשכנע אותו שזו טעות, אני אוהבת אותו. טעות להיפרד. לא עוזבים אותי ככה. נסעתי לקיבוצו. כשדפקתי על דלת חדרו לא הייתה תשובה, אבל שמעתי רחשים.
לאט הורדתי את ידית הדלת ופתחתי אותה לרווחה, ומולי התגלה יונתן שוכב במיטה בזרועות יפהפיה. הייתי בשוק, כל הדם אזל לי מהגוף. כמעט התעלפתי. רק נפרד ממני וכבר מישהי אחרת במיטתו.
אמר, "רציתי לשפר את האנגלית."
כך ביזבזתי את אהבתי על אחד כזה.
* חיותה עזגד-סופרת ומשוררת. ספר סיפורים חדש שלה-"זה התחיל כמו באביב", עומד לצאת לאור בקרוב.
