שיר:
יוסף כהן אלרן: סבתי עליה השלום

בֶּהֱיוֹתִי חַיָּל טִירוֹן

וּכְבָר מָלְאוּ לִי שְׁבַע-עֶשְׂרֵה

הַרְחֵק מִבֵּיתִי הָיִיתִי כָּךְ סָבַרְתִּי

אַךְ בַּשַּׁם הַלֹּא רָחוֹק הַהוּא

הָיְתָה מְשֻׁכֶּנֶת סָבָתִי

סָמְרָה ג'וּרִי שְׁמָהּ הָיָה

וַאֲנִי הָלַכְתִּי בָּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת

לְבַקְרָה לְאַחַר שְׁהֶהָנְתִּי לְבַקֵּשׁ

כִּי אוּלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה

אֶרְאֶנָּה כָּךְ אָמַרְתִּי

בּוֹדְדָה הָיְתָה שָׂם לֹא צִפְּתָה

אֵם אִמִּי הִיא הָיְתָה

אִשָּׁה זְקֵנָה וְיָמֶיהָ לֹא הָיוּ

הַיָּמִים שֶׁאֲנִי הָיוּ לִי

שׁוֹתֶקֶת יָשְׁבָה עַל כִּסְאָה

בַּחוּץ הָיָה יוֹם שִׁמְשִׁי

בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁרַק הַמְתָּנָה בּוֹ

וְחִכּוּ לַשֶּׁקֶט שֶׁיָּבִיא בְּשׂוֹרָה

וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָהּ מִי אֲנִי

רֶגַע אָרֹךְ תָּהֲתָה עַל פָּנַי

וּלְפֶתַע אוֹרוֹ עֵינֶיהָ

וְאַחֲרֵי שֶׁאוֹרוֹ עוֹד שָׁתְקָה

וְאַחֲרֵי רֶגַע אָרֹךְ אָמְרָה

רֵאשָׁה מִתְנוֹדֵד מִתּוֹךְ חֻלְשָׁה

קוֹלָהּ לוֹחֵשׁ כְּאִלּוּ אִמְּךָ

כְּאִלּוּ אִמְּךָ בָּאָה אֵלַי

וְהִיא עוֹמֶדֶת עַכְשָׁו לְפָנַי

וַאֲנִי חִבַּקְתִּי בְּפַעַם אַחֲרוֹנָה

זוֹכֵר אֵיךְ הָיְתָה חוֹבֶקֶת  אוֹתִי

וּכְאִילּוּ בִּתָּהּ הָיִיתִי לָהּ

כְּאִלּוּ אִמִּי הָיְתָה לִי