צילום: רדי רובינשטיין 
סקירת ההצגה חנות קטנה ומטריפה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין/ אסנת יששכרוף

מחזות זמר רבים לוקים בעלילה שטחית במקצת  ובדמויות סטריאוטיפיות, שהרי בחלקם העלילה נתפרת במיוחד לצורך מחווה לזמר זה או אחר, כאשר המוסיקה היא הניצבת בבסיס. אך נראה כי חלקם נושאים בחובם אמירה חברתית לא מבוטלת, כאשר המרכיב הסטריאוטיפי  הינו מכוון ומהווה מראה לחוליי החברה, כפי שניתן לראות במחזמר 'חנות קטנה ומטריפה'  מאת הווארד אשמן המוצג בימים אלה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין בבימויו של שוקי וגנר,על אף הצבעוניות הרבה המיוחסת לו.

רבים מאתנו מכירים את הסרט אשר עלה לאקרנים בשנת 1986 על שלל הדמויות הקאלטיות המככבות בו לרבות דמות החנון האולטימטיבי בגילומו של ריק מוראניס (אשר עקבותיו נעלמו אי שם בשלהי שנות ה-90 ), הצמח המדבר  צמא הדם אשר צומח למימדים מפלצתיים, ודמות רופא השיניים הסאדיסט בגילומו של סטיב מרטין האגדי( אשר גם הוא זנח את קריירת המשחק  ברבות השנים ומתהדר כיום בתואר- סופר).

אך מסתבר שאותה גרסה קולנועית בלתי נשכחת מתהדרת בסוף מרוכך למדי, כיאה למסורת ההוליוודית, שהרי סרט זה מקורו כקומדיית אימה משנות ה-60 על פי תסריט של צ'ארלס גריפית ובבימויו של רוג'ר קורמן. על פי האגדה מדובר בסרט דל תקציב אשר הופק במשך יומיים, כאשר התפאורה בו מורכבת משאריות של סרט קודם אשר צולם באותו אולפן מספר ימים קודם לכן. למרות שהסרט נהגה, בויים  וצולם במהירות הבזק, הוא זכה להצלחה רבה במשך השנים, כאשר בתחילת שנות השמונים אף הוחלט להפיק מחזמר המתבסס על עלילתו.

כאמור, בשנת 1986 הסרט זכה לעיבוד מחודש, אך בעוד הסרט המקורי הוגדר כקומדיה שחורה והתהדר בסוף טרגי למדי, הרי שהסרט המחודש נעשה ברוח המחזמר ושילב צבעוניות רבה לצד שירים קצביים וקליטים, כיאה לז'אנר המיוזיקל הקולנועי.

המחזמר מציג  את סיפורה של חנות פרחים קטנה וכושלת ברובע עני בלוס אנג'לס בניהולו של מר מושניק הנרגן (לישי זטלאוי / תומר יוסף). עובדי החנות הם סימור(ניב אברם חביב / דביר מזי"א)-בחור יתום ומגושם אשר נענה לגחמותיו ולגערותיו של מר מושניק לאחר שזה סידר לו עבודה והציל אותו מפני חיי רחוב עלובים, ואודרי(עמית פרקש)- צעירה בלונדינית ומושכת אשר מפקידה את טוב ליבה בידי רופא שיניים סדיסט בשם אורין(נדב שמה) , המהווה בחיצוניותו הכלאה ביזארית בין אלביס לדני זוקו מגריז, לרבות העינטוזים והשמן בשיער.

התפאורה וכן מלאכת האיפור אשר הושקעה בשחקנים ובניצבים השונים, מדגישות את העליבות השוררת במקום, כאשר קבצנים ודרי רחוב ניצבים דרך קבע מחוץ לחנות, בתוספת שלוש זמרות נשמה חינניות, אשר באמצעות שירתן מובא סיפור העלילה. גם הנחמה נצבעת בצבעים של מוות כאשר הלקוחה המסורה של החנות המשתייכת למשפחה ברוכת נפשות, מזמינה סידורי פרחים בתדירות גבוהה לצורך הלוויות הרבות של בני משפחתה.

סימור אשר מאוהב בסתר ליבו באודרי היפה והתמימה, מתהדר בתחביב מסוכן בדומה לנערים רבים הגדלים בשכונת עוני, ומגדל צמח פוחז וייחודי אשר גדל למימדים מפלצתיים ועונה לשם- אודרי 2 על שם אהובתו הסודית- אודרי. ככל שהצמח גדל כך הוא מפתח אישיות משלו, כאשר הוא אינו מסתפק במזון צמחים מצוי ודורש מסימור דם אדם בכדי להשביע את תאבונו.

ככל שאודרי 2 מצמיח יותר ויותר עלים, כך גוברת ההתעניינות בחנותו הקטנה של מר מושניק, כאשר עשרות עיתונאים וארגוני צמחים מרחבי ארה"ב נוהרים לאותו רובע קטן ועלוב בכדי לראיין ולשבח את הבוטניקאי המבטיח העונה לשם- סימור קרלבוין. מרגע זה ואילך הולך  ומתפתח  אצל  סימור הקונפליקט שבין הרצון להתפרסם, לזכות בתהילת עולם ולצאת החוצה מבין גבולות שכונת העוני, לבין ההיבט המוסרי הכרוך בהתמודדות עם גחמותיו ודרישותיו של אותו צמח טורף ותאוותן. לצד התמודדות זו, סימור נאחז ברגשותיו כלפי אודרי, שכן בחורה יפה כמותה המפנטזת על בית פרטי עם דשא רחב ידיים, לא תפנה אליו את מבטה אם יעביר את כל חייו בטאטוא חנות פרחים עלובה, שהרי בן זוגה ד"ר אורין הוא אמנם גבר סדיסט הנושא את דגל האלימות בגאווה, אך לפחות הוא אוחז במקצוע מכובד….

בשלב מסויים, כאשר כל דרי הרובע ובראשם מר מושניק מסתנוורים מההצלחה הגדולה לה זוכה החנות הקטנה הודות לאותו צמח מופלא ומיוחד, האופוריה מתנפצת באחת כאשר ד"ר אורין חובב גז הצחוק נעלם באופן מסתורי, דבר המעורר את חשדה של המשטרה  וכן את חשדו של מר מושניק אשר בעצמו נעלם בפתאומיות לאחר מספר ימים…

בעוד מחזות זמר רבים מתהדרים במספר רב של דמויות וניצבים, הרי שמחזמר זה בבימויו הנוכחי אינו יוצר עומס ויזואלי בקרב הצופה, אלמנט המהווה יתרון בולט, בייחוד כאשר מדובר באולם קטן ובבמה הניצבת בגובה העיניים.

עצם המיקוד במספר דמויות מצומצם באופן יחסי, מבלי למלא את הבמה בשלל דמויות משנה לא רלוונטיות, מעמיק  את הטיפול בכל דמות ודמות, על אף הקו הסטריאוטיפי לכאורה המנחה את הדמויות. שכן, כל דמות זוכה לבצע מספר נאמברים שונים, כאשר כל אחד מהם חושף נדבך שונה החבוי בה.

דביר מזי"א בדמותו של סימור מפגין חוסר  אונים שובה לב לצד רגש ואמוציונליות תקיפה על רקע התנהלותו הסוררת של ד"ר אורין המסרס את נפשה של אהובתו- אודרי. עמית פרקש בדמותה של אודרי משלבת במשחקה  הומור לצד פגיעות ותמימות נוגעת ללב  ומפגינה יכולת שירה מרשימה ומוטעמת. אריק רינט- בתפקיד אודרי 2, מפגין יכולת קולית מרשימה לצד כריזמטיות שובה. לישי זטלאוי בתפקיד מר מושניק מפגין נוכחות בימתית מרשימה, ומתזז במקצועיות בין  מימד קומי לדרמטי. נדב שמה בתפקיד אורין מפגין מימיקה משובחת וכריזמטיות ממגנטת בדמות הרופא הסדיסט.  עוד יש לציין את דניה לנדסברג, יהב מרום ומעיין איטח בתפקיד -שיפון קריסטל ורונט- המלוות את העלילה בשירתן הכובשת, וכן את שאר הדמויות הנפלאות הניצבות על הבמה.

מעבר לכך נראה כי הבימוי של שוקי וגנר, בתוספת הכוריאוגרפיה של עומר זימרי,התרגום של עינת ברנובסקי והניהול המוסיקלי המדוייק של אוהד בן אבי תרמו ליצירת מפגן בימתי מהוקצע ונועז כאחד, כאשר כל מרכיבי ההצגה, בין אם מדובר בדמויות, המוסיקה, התנועה, הלבוש  או התפאורה, משתלבים יחדיו לכדי יצירה מעניינת, צבעונית, יצירתית  ומעמיקה, המגובה בשלל אמצעים וויזואלים ובימתיים.

חנות קטנה ומטריפה

מאת: הווארד אשמן, מוסיקה: אלן מנקו. מבוסס על סרטו של רוג'ר קורמן, תסריט: צ'ארלס גריפית'.

תרגום: עינת ברנובסקי                   

תרגום שירים: דני לשמן

ניהול והפקה מוסיקלית: אוהד בן אבי

כוריאוגרפיה: עומר זימרי

בימוי: שוקי וגנר

ניהול אמנותי: לילך סגל

ע.כוריאוגרף: קים גורדון

הדרכה קולית: לימור עובד

תאורה: אמיר קסטרו

תפאורה: אדם קלר

עיצוב תלבושות ועיצוב הצמח: פרנקלין טברס

שחקנים:

סימור- ניב אברהם חביב/דביר מזי"א, אודרי- עמית פרקש, אודרי 2- אריק רינט, מושניק- לישי זטלאוי/תומר יוסף, שיפון- דניה לנדסברג/ לורן פיטארו, קריסטל- יהב מרום, רונט- סתיו בנית/ מעיין איטח, אורין- נדב שמה, לקוח, ברנשטיין- בן לוין, גב' לוס- רוני סבג/ לאה מנקס, מרטין- טובית סמאי, סקיפ סניפ- מאי רופ.