שיר:
גירוש הגר/ משה שפריר

גֵּרוּשׁ הָגָר / משׁה שַׁפריר

 

הוּא הִשְׁכִּים לִפְנוֹת בֹּקֶר

וְלָקַח אֶת הַמַּיִם

וְלָקַח אֶת הַלֶּחֶם

וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד;

כְּשֶׁנָּתַן צֵידָתָהּ עַל הַשֶּׁכֶם

- לֹא הֵעֵז לְהַבִּיט בְּפָנֶיהָ,

כְּשֶׁנָּתַן אֶת הַבֵּן בְּיָדֶיהָ

- לֹא הֵשִׁיר מַבָּטוֹ בְּעֵינֶיהָ,

אַךְ פָּנָיו מֵחֶרְפָּה שָׁם הֶחְוִירוּ

כְּשֶׁאוֹתָם מִבֵּיתָם כָּךְ שָׁלַח הוּא.

הִיא הָלְכָה לָהּ בַּבֹּקֶר,

הִיא הָלְכָה עִם הַיֶּלֶד,

הִיא הָלְכָה שָׁם בַּשֶּׁמֶשׁ,

הִיא הִדְרִימָה עַד בֶּקַע,

- תָּעֲתָה בְּמִדְבַּר בְּאֵר-שֶׁבַע;

כְּשֶׁנִּגְמַר לִשְׁנֵיהֶם שָׁם הַלֶּחֶם

וְאָזְלוּ גַּם הַמַּיִם בַּחֵמֶת

(וְנוֹתְרוּ רַק הַשֶּׁמֶשׁ, הָרוּחַ),

- אֲזַי הִיא אֶת הַיֶּלֶד הִשְׁלִיכָה

אֶל מִתַּחַת אֶחָד מִבְּנֵי-שִׂיחַ.

הִיא יָשְׁבָה שָׁם מִנֶּגֶד

בְּמֶרְחָק חֵץ-מִקֶּשֶׁת,

הִיא יָשְׁבָה שָׁם דּוֹמֶמֶת

- לֹא נוֹתַר בָּהּ עוֹד כֹּחַ

כָּךְ לִרְאוֹת בְּמוֹתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד;

וְהָיָה רַק הַשֶּׁמֶש קוֹפֵחַ

וְהָיָה רַק הָרוּחַ קוֹדֵחַ;

וְאַחַר בָּא הַבְּכִי הַבֹּוקֵעַ:

שֶׁיְּהֵא אֱלֹהִים קְצָת שֹׁומֵעַ

וְיוֹשִׁיעַ שָׁם יֶלֶד גּוֹוֵעַ.



 

logo בניית אתרים