שיר:
ובימים ששערי נפשי נטושים/ גל ברזילי

וּבְיָמִים שֶׁשַּׁעֲרֵי נַפְשִׁי נְטוּשִׁים

נִכְנָסוֹת בָּם

סְעָרוֹת לֹא מֻכָּרוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת וּמִלִּים

הָעוֹשׂוֹת בִּי כְּחֶפְצָן

בְּעוֹדִי מוּטָל

עַל סִדְקֵי אַדְמַת הַמִּבְטַחִים שֶׁל מִבְצְרֵי

אוֹתוֹ בָּנִיתִי שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים

הֵן אֵינָן יוֹדְעוֹת

כַּמָּה עֹנֶג יֵשׁ בְּחֹסֶר הָאוֹנִים

כַּמָּה כּוֹחַ יֵשׁ בְּאִסּוּפָן

הַחוֹדֵר אֶל תּוֹךְ תּוֹכִי