מאמר:
תרגום התנ"ך / פרופסור חיים חיימוף
הרעיון "לתרגם" את התנ"ך לשפה "מובנת" נראה לי רעיון עוויל ואווילי. אני כעולה חדש, שנמצא בארץ מעל שישים שנה, למדתי במרוצת הזמן שמקור השפה הוא התנ"ך. והנה באים חכמי הדור ורוצים לעשות מעשה "גדול" לתרגם את התנ"ך לשפה שהנוער יבין בקלות רבה יותר! ופתאום נשמע התנ"ך השפה האפית, המקוצרת והבלתי ברורה שהנוער מדבר היום. הוא לא מדבר, אלא שולח טלגרמה ס.מ.ס..
המסמסים הם נושאי הדגל והדוגמה איך תיראה השפה החדשה, כאשר שוכחים את השפה הישנה הנכונה. היות והם שוכחים, מצאו גדולי הדור, דרך גאונית להביא התנ"ך אל הנוער ולכתוב אותו בסמסים, ולא הנוער אל התנ"ך. בגלל בואי לארץ בגיל לפני שירותי הצבאי, לא למדתי תנ"ך מעולם. כעת בגיל פנסיה התחלתי ללמוד את ספר הספרים. אני עושה זאת כבר מספר שנים ושומע הרצאות ממרצים טובים ומעניינים.
לראשונה שמעתי קריאה בקול רם, בהיגוי הנכון של האותיות הגרוניות והתחלתי להבין העברית המעולה והביטוי שלה אצל הנביא ישעיהו. היה זה רגע נעלה בוא השתכרתי לשמוע השפה, הנשמעת והמבוטה כמו שחייבים להגות אותה. התפעמתי מהסינטקסיס שלו, המצביע על הנביא כאישיות בעלת שפה ספרותית מהמעלה הראשונה. פתאום קבלתי מושגים איך הקדמונים השתמשו בשפה ואת כוח הביטוי.
במקום ללמוד עברית מהנביא ישעיהו, נשמע אותו בשפה הקלוקלת של הנוער דה-היום, אשר מתעצל לפתוח את הפה, מדבר דרך האף ולא מתאמץ לבטא המלה בהיגוייה הנכון. כיום אינני מבין את נכדי. אני נאלץ לבקש לחזור שוב ושוב על המלים והמשפטים אשר הם מפנים אלי. לפני ימים רואיינתי בטלפון על ידי מתשאל צעיר והבנתי שליש ממלותיו. הוא היה חייב לחזור שלוש פעמים על כל משפט. דברנו כמו שני חירשים, שמדברים בשתי ספות זרות. מיד נזכרתי ברעיון "לתרגם" התנ"ך לשפת הקיצורים! היוזמים לא לקחו בחשבון שהם הורגים את השפה. הדיבור של הנוער איננו שפה חדשה, או מחדשת, אלא דקדנצייה. הם וגם אנחנו מאבדים את השפה.
ישראל היא מדינת הגירה של יהודים הבאים מכל מני ארצות. וודאי אלה אשר הגיעו מארצות ערב מצוידים בקולות והאוזניים הנכונות לקלוט את השפה בקלות. כל האירופיים, האנגלוסקסים, והסלווים, לא רגילים לשמוע אותיות גרוניות ועוד פחות להשתמש בהן וגם לבטא אותן, לכן השפה הפכה כמו שהיא נשמעת היום. המורים בבית הספר לא מנסים לדבר עברית נכונה, הם לא מסוגלים, הם לא למדו לבטא האותיות, שהן לא טבעיות להם. הם לא מכירים החשיבות של ההיגוי הנכון. הם לוחמים להיות מובנים.
אין לי ספק, זו מלחמת מאסף, אם לא נתעשת ונשוב למקורות. את התנ"ך אין לתרגם בשום פנים ואופן. יש לדרוש ללמדו כמות שהוא, כדי לחדש את השפה על בוריה והגויה. תרגומו של התנ"ך תנחית מכת מוות לעברית המדוברת והנלמדת. לעולם לא נשוב אל המקורות ואל הנכון והרצוי. אנחנו לא צריכים להיות אירופאים, אנחנו שמים וחייבים לדבר כמו שמדברים שפות השמיות עם כל הדקדוקים והצלילים.
עדיין לא מאוחר ללמד את המורים ההיגוי הנכון לפני שהוא נעמד לפני כיתה א' ומלמד את הדרדקים. יש לנו מזל שעדיין ישנם מורים תימנים, אשר מסוגלים לבטא השפה נכון. הם חייבים להיות המורים של המורים, על מנת להשיב את השפה אל קדמותה, אל כבודה האבוד. את התנ"ך יש ללמד מהמקורות ובשום פנים ואופן לא תנ"ך מתורגם שהוא אולי טוב לגויים, אבל לא ליהודים שרוצים להיות עם כמו בימי קדם. הוא כתוב לא בלועזית, אלא בעברית שהנוער חייב להבין. השפה היא החישוק, אשר אוחז אותנו ביחד, "הגדול האחד", עם קשרים חזקים ונכונים של שפה מדוברת שמקורה בתנ"ך.
* פרופסור חיים חיימוף, מומחה לכירורגיה, פרסם רומנים, קובצי סיפורים, קובצי שירה.
