המחקרים השונים לקראת סוף שנת 2012 מראים שאי השוויון בחינוך הולך ומעמיק. תלמידים הלומדים רחוק מהמרכז יש להם סיכוי קטן לזכות בלימודי העשרה ובחינוך מתוקשב. ככל שמתרחקים מהמרכז רמת החיים נמוכה יותר, וכושר ההשתכרות של התלמידים בעתיד צפוי להיות קטן. אי השוויון מדאיג, והחלוקה המעמדית מונצחת גם בדור הבא. הבחירות העומדות בפתח בוודאי יעסקו גם בסוגיית המחאה על אי השוויות החברתי. על כך נכתבה המקאמה "דומים לא דומים".
דומים , לא דומים
(מקאמה על אי השוויון בחברה)
הרצל ובלפור חקק
הוּלדת ילד היא אירוע נעים / וכִפליים משַׂמחת הולדת תאומים. / אך כאן נסַפּר על תאומים שהופרדו בלידתם / ועדיין סיפּורנו בזאת לא תם./ לא נספּר למה הופרדו השניים מאימם / אך נבחן מכאן ואילך סֵדר חייהם ויומם./ כך נוכל ללמוד אט אט/ מה קורה לזוג תאומים הגדֵלים בנפרד.
משנה מקום משנה מזל
דויד ויונתן , תאומים זהים וקטנטנים / נשלחו למשפחות מאמצות ביישובים שונים/. התברר שלמרות הזֶהוּת בתורשה ובפוטנציאל / גורלם לא היה דומה כלל וכלל...
את דויד אימצה משפחה מרמת אביב / והוא זכה ליחס נדיב וחביב./ האבא מנכ"ל הַי-טק , האמא מרצה לאנגלית / והוא קיבל חדר גדול ממש ליחיד:/ חדר יפהפה וים של צעצועים / מחשב עם ג'ויסטיק, אַייפוֹן וגם אייפֵּד ומשׂחקים נפלאים.
את יונתן אימצה משפחה מנתיבות / שיש להם שלושה בנים ושלוש בנות / והם החליטו ברגע של חסד ואהבה / לאמץ עוד ילד ולתת לו... תקוה. / מכֵּיוון שהם גרים ליד קבר הבאבא סאלי/ הם קיבלו את ברכת הבאבא היורש, בצירוף פסוק ריטואלי./ האבא חשמלַאי במפעל המקומי והאמא עובדת במתפּרה / ויונתן גר בחדר עם שלושה אחים והרגיש לא רע. /מובן שכאשר דויד שיחק בצעצועים והביט בצג המחשב הזוהר / יונתן השתעשע עם אֶחָיו והביט מן החלון אל החצר.../כָּך הוא למד בתורו/ את החלון ואת שִבְרוֹ.
אָלף מאוּבֶּנת ואָלף מקוּוֶנת
בגיל שש בבוקר צחור / הם נכנסו לכיתות א' שונות במרחק שְנות אור: / דויד נכנס לחדר מרווח , מצויד במחשבים מקוּוָנים / והוא זכה לשיעורי פסנתר ולשלושה חוגים מעניינים / הוא כבר ידע לקרוא מן הגן ולנגן בשני כלים / ומגיל צעיר הוא כבר מקליד שיעוריו על מעבד תמלילים.
יונתן למד בצריף- עץ מיושן שיש בו לוּח וגיר / ומורה לא מוסמכת שנפלטה ממפעל "בַּגיר". / במקום ילקוט יש ליונתן סל קניות / ולהוריו אין כסף לקנות לו כל הספרים והמחברות. / במקום חוגים הוא משַׂחק בשכונה בכדורגל מסמרטוטים וקש / וכשאבא צועק בכאב על מחסוריו, יונתן בורח למגרש. / כשהוא מעלה דברים לפעמים על הכְּתב/ הוא מאַבֵּד בנקל את תמליליו/ כי חסר בבית נייר לנקות את הקירות/ ההורים רומזים שהם מצפים לעוד פרנסה ולידיים עוזרות.../ ויונתן לא מצפה מעצמו לגדולות ונצורות.
חטיבה א, חטיבה ב
בחטיבת הביניים שוב מהתל הגורל בשניים – ונפערות שוב מחיצות/ נבקעים בין השניים בקיעים ופרצות / כאשר התלמידים מתחלקים לשתי הקבָּצות. / דויד כמובן בהקבּצה א' למבוּסָסִים במֵרוֹץ / ויונתן בהקבּצה ב' למבוֹסְסִים בַּבּוֹץ.../ דויד דוהר מהישׂג להישׂג , ויש לו הנתונים לפתוח כל שַער / יונתן יודע שההשׂכָּלה חשובה, אך הוא מתקשה להדביק את הפּער.
בכיתה י"ב דויד מסיים "בגרות" מלאה, ויש לו מורים פרטיים להשלמת פערים / יונתן מתקשה באנגלית ומתימטיקה, הוא מאַבּד ביטחון וחוֹוֶה משבּרים.
בצבא דויד משרת ביחידה מובחרת ומגיע לקצונה/ יונתן משמש כטַבָּח חטיבתי ושומע כל ערב את שירי השכונה.
שנתיים לאחר השירות בצבא הם עדיין תאומים זהים / ושניהם מגיעים ללימודים גבוהים./ דויד הספיק בינתיים לטייל שנתיים בחו"ל על חשבון ההורים / ויונתן השלים בגרויות ומילצר עבור תְּשָרים. / דויד השלים תואר בשלוש שנים (האבא כמובן שילם ) / ויונתן עובד קשה לממן לימודיו ( וכמובן עדיין לא סיים). / דויד גר ברמת אביב ג' / צמוד להורים עשירים, ללפֵּ טופּ וגם ל- e-mail./ יונתן נגרר באוטובוסים למכללה בדרום / והוא עדיין רחוק מתואר וממימוש החלום./ יונתן כרגיל לומד בתורו/ את החלום ואת שִברוֹ./ בתום לימודיו, אבא של דויד סידר לו עבודה אצל החבר מ"מיקרוסופט"/ יונתן עובד ולומד ולא רואה את הסוף...
סיום
הסיפור תַם/ אך לא נשלם/ ואנו עדיין תוֹהים / שהרי מדובר כאן בסיפורנו בתאומים זהים. /זהו סיפור של מרחק ושל קֶצֶב/ זהו סיפור של פער בתרבות ובכסף/ ונותרה באוויר שאלה כאובה/ מדוע אין לכולם סיכּוי שווה והזדמנות שווה.
אין זה משעשע ששואלים "כּמה?" / זה עצוב שהסיפור צועק מבּעיה שלא תַמה/ זה סיפּור ללא מוצא, והוא היה למקאמה.