בגלגול הזה - רובים ושושנים בפארק/ עמרי נובל

מאחורי הקלעים של ההופעה בפארק (יח"צ)

בהפרש של כמה שנים אבל באותו החודש היה הדייט הראשון שלי עם אהובתי הנצחית אנסטסיה.

לפני הפעם הראשונה שנפגשנו דיברנו בטלפון מספר פעמים והבנו שכדאי להיפגש.  תכננתי כמה דברים מראש, כדי שלא יהיה דייט רגיל כי מהשיחה הראשונה הרגשתי שהיא הכי מיוחדת, בהחלט שברתי את הראש איך לייצר לנו חוויה בלתי נשכחת. חיכיתי לדייט הזה מאוד, היו לנו אחלה שיחות טלפון ובפייס וממש הכל זרם, ידעתי שאנחנו רק צריכים להיפגש כדי "לחתום" על זה. זה היה יולי חם (כרגיל) ויצאנו לדייט ראשון, מפה לשם זה היה דייט של חמש שעות, ארוך לכל הדעות אבל לא פחות ממושלם.

אז נכון Guns N Roses רחוקים מלהיות אהובתי אבל היא קולית כשגם עם בטן הריונית היא באה איתי להופעה שהייתה לא פחות ממושלמת, מה הקשר בין הדברים? נתחיל מזה שגם הדייט הזה נמשך חמש שעות.

 

המופע התחיל בחימום של טיילר בריינט והשייקדואנס שהביאו המון גרוב סאותר'ן רוק ובהחלט חיממו, אותי לפחות, עד מאוד. ואז זה קרה - אחרי 24 שנה הם חזרו בהרכב הכמעט מקורי, אבל כולל את מי שמעניין באמת (אקסל, סלאש וד'אף). למען האמת אני תמיד עקבתי אחריהם גם בשנים של אקסל לבד עם שכירי חרב ואפילו התייצבתי גם ב 2012 להופעה שהייתה מצויינת אבל להבדיל מיתר העולם, לא נמכרה טוב לישראלים ולמרות שהיתה טובה ומוזיקלית כמעט ולא היה קהל, כנראה שאנחנו הישראלים לא פרייראים ורוצים רק את הדבר האמיתי.

נתחיל ברמה הרגשית שזה הכי חשוב: אילו אנרגיות מטורפות והייפ היו שם. אתם מבינים מה זה להופיע מול 61,000 איש? כמה דרייב ואדרנלין זה מייצר? למען האמת זו אחת ההופעות הגדולות ביותר שנערכו בכל הסיבוב של "Not In This Life Time" שבלי קשר זה גם שם מצויין שזיקק את התחושה הרווחת בקהל. GnR מופיעים כדרך קבע מול כ50,000 איש ואכן אקסל גם ציין בחצי משפט בהופעה "Theres a lot of you".

מה שהיה יפה לראות הוא שחתך האוכלוסייה היה צעירים בתחילת שנות העשרים המוקדמות ועד קהל בוגר יותר בגילאי 40/50, כלומר כל מי שגדל עליהם והאחים הקטנים שלהם ששמעו את הקלטות בבית.

חשוב לציין שלמרות האנרגיות החזקות כולם בקהל היו נחמדים ואפילו שמרו על אשתי ההריונית! מלבד שלוש בהמות שרצו להגיע לקרבת הבמה ודחפו ואף מישהו מהם תקף אותי עבדכם הנאמן בבעיטה, כן חוליגנים שיזכירו לנו שאנחנו במזרח התיכון תמיד יהיו, אבל הם היו מיעוט לא רצוי ומאוס שלא הצליחו אפילו לשבריר שניה להשפיע על האוירה החיובית באויר.





Guns עלו לבמה בזמן (להבדיל מהמאפיין אותם בשנות ה -90) ומהרגע שעלו פשוט לא עצרו, רכבת מהירה של אנרגיה, רגש ודרייב עם עם סאונד מהטובים ששמעתי בהופעות. שמעתי כמעט כל פיפס שנעשה ואולי הבס לא תמיד הייתה ברורה אבל הורגשה בהחלט. הם ביצעו שירים מוכרים מכל האלבומים הישנים ועוד כמה מהאלבום האחרון "chinese democracy" שבו למעשה לקחו חלק מההרכב המקורי רק אקסל ודיזי. שירים שבעיני היו מצויינים אבל פחות מוכרים לקהל הישראלי, ועוד כמה שירים שלא תמיד נשמעו בהופעות מה שנותן עומק להרכב. להיטים זה כמובן חשוב, אבל גם להתענג על שירים פחות מוכרים ובכמות שלא תכביד על הקהל ותשאיר רצון לחזור לאלבום ולהקשיב לכולו.

 

אין ספק שכלל הנגנים מקצועיים ורבי אומן בתחומם, לחזור ולהגיד את אשר קראתם כבר בכתבות אחרות זה בעיני מיותר אבל אדגיש כי לעלות על במה ולנגן 3 שעות ללא הפסקה זה פשוט יכולת לא מהעולם הזה,

בכל זאת החבר'ה בשנות החמישים לחייהם, שמתי לב שלהבדיל משנים קודמות וכיון שהם היום "נקיים" (הרבה פחות סמים ואלכוהול) הנגינה שלהם הייתה מה שנקרא בז'רגון המקצועי "טייט".

כל אחד מנגן במקום ואת התפקיד הנכון ביותר, שתבינו בכל צד של הבמה היה מסך ענק (12 מטר) ואתה רואה את סלאש מזיע את נפשו עד שקולטים טיפות זיעה נופלות ממנו כגשם ועדיין הוא מדייק בכל תו ותו זה תענוג צרוף. בכלל לראות גיטרה שחוקה מלאה מכות שאתה יודע שרואה במה לפחות 3 פעמים בשבוע גורם לך להעריך אותו לא רק כסופרסטאר אלא רב אמן בכלי הנגינה שלו וזה תקף גם לאחרים, נגן גיטרת הליווי ריצ'רד פרטוס הוא עילוי שלא נופל מסלאש למען הגילוי הנאות.

 

לסיכום, הסיבוב הזה שהוא הרווחי ביותר בשנת 2016 וכנראה גם ב 2017 והרוויח סכום עתק של 250 מיליון דולר ובצדק, שווה כל סנט. לא שהם צריכים את הכסף ונראה על הבמה שהם פשוט אוהבים לנגן, אוהבים להיות על הבמה אחד עם השני למרות כל המשקעים והשלם עולה על חלקיו בסיפור הזה.

 

כמה מילים על למה זה חשוב לתרבות הישראלית:

ובכן הרוק הישראלי שהוא על סף גסיסה קיומית כבר כמה עשורים וזה לא שאין להקות ואמני רוק טובים (ואני מכליל עצמי בקטגוריה הנ"ל) אבל אין תרבות רוק, ואולי הגל הזה והאפטר שוק של רדיוהד יביאו לשינוי ולגרום לישבנים להגיע להופעה חוץ מהלייק בפייס, אשכרה יבואו אנשים להופעות לראות מה זה לנטוף זיעה ולנגן גיטרה ולא רק סמפול חצוצרות.

הדייט שלי עם אנסטסיה בהופעה של גאנז היה מושלם, מחכה לדייט הבא שלנו איתם, עוד בגלגול הזה.


 תמונה מהעליה למטוס בנתב"ג (יח"צ)


מאת: עמרי נובל - זמר-יוצר ומפיק, שדרן רדיו סול ורדיו חוף אילת

עורך מדור מוזיקה - שחר כהן. לתגובות/פניות:  https://www.facebook.com/shaharole 

לכתבות נוספות במדור המוזיקה של בכיוון הרוח לחצו כאן

logo בניית אתרים