שיר:
שמש / בלפור חקק

כְּשֶׁעָבְרָה אִמִּי בָּרְחוֹבוֹת עֲטוּפָה אוֹר

פָּנוּ אֵלֶיהָ הָעֵצִים וְעַנְפֵיהֶם לְעֶבְרָהּ

עֵינֶיהָ הֵפִיקוּ חֹם לְכָל הָעוֹלָם סָבִיב

וְהָעֲשָׂבִים תַּחַת רַגְלֶיהָ אָמְרוּ שִׁירָה.

וּבִשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת

רְאִיתִיהָ תּוֹלָה הַכְּבִיסָה מִן הַחַלּוֹן.

עוֹד הָיִיתִי עָטוּף בַּחֲלוֹמוֹת

וְהָיִיתִי שׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ רוֹטֵט.

"הַשֶּׁמֶשׁ, בְּנִי

תָּמִיד נִמְצֵאת בַּצַּד שֶׁלָּנוּ".

וּמֵאָז הַשֶּׁמֶשׁ אִתִּי

בְּכָל עֵת.

מתוך: משורר של חצות, 2010