בין מוזיקה לרוח עם מרדכי כורכוס/ ראובן שבת
היוצר המוזיקלי והמלחין מרדכי כורכוס חי ומתגורר בקיבוץ נאות סמדר בערבה. מהמקום המיוחד הזה, המשלב את השקט המדברי הפלאי והפראי עם חייהם הצנועים של אנשי הקיבוץ, הוא יוצר לחנים ושירים מלאי קסם. כאלה הנוגעים בצליליהם ברוח כותביהם בצורה בלתי אמצעית של זיכוך, שמחה ואולי גם אושר מה. ייחודו כיוצר מוזיקלי הוא גם באהבתו לשירת משוררים ומשוררות ישראלים שאליהם הוא חש גם קרבה רוחנית, במסרים המובעים בשירתם.
ספר מעט על עצמך
" אני בן 57, גדלתי בחיפה. מוסיקה ואמנות עניינו אותי עוד בהיותי נער. בבגרותי למדתי בבצלאל. בירושלים היה לי סטודיו לעיצוב יודאיקה ותכשיטים. ב1989 הצטרפתי לקבוצה ירושלמית והקמנו יחד את קיבוץ נאות סמדר שבערבה הדרומית כשהשאלות המרכזיות שעומדות במהות הקמת המקום הן:
האם יש לאדם אפשרות לחיות אחרת? לחיות במצב של שאלה, לחיות ללא תלות, ממקום שלא יודע, שאיננו מותנה ואיננו מסתמך על העבר. מקום שמקבל את המציאות ונע יחד איתה בפיכחון
במהלך שנותיי במקום עבדתי במגוון עבודות ובעיקר בהקמת המרכז לאומנויות, שם עבדתי במסגרות ובקונסטרוקציה תוך כדי שיתוף פעולה עם חברי בתכנון ובביצוע.
כשהסתיימה הקמת המרכז, שארכה 14 שנה, חזרתי לתחום הצורפות והמתכת העדינה.
תוך כדי עיסוקי באומנות נפתח צוהר לעולם המוסיקה; בהלחנה, בנגינה ובביצוע שירים כחלק משיתוף הפעולה בקהילה.
בתקופה האחרונה הקמתי אולפן שמאפשר להקליט חומרים מוסיקליים מקוריים שנוצרים בנאות סמדר".
מה מהווה עולם המוזיקה עבורך?
"מוסיקה זה לא משהו שחושבים אותו, זה משהו מידי עבורי שאין כל צורך להסבירו. המוסיקה מאפשרת מגע עם עצמך ועם אנשים.
אני לא חושב שיש לי סגנון. המוסיקה שאני מלחין קשורה מאד למילים, לטקסט, וקשורה גם לסיטואציה, למה שהיא מבקשת.
אני אוהב לשמוע הרבה סגנונות מוסיקליים. הסגנון משתנה בהתאם לתקופה, בהתאם למצבי. בתקופה מסוימת הקשבתי הרבה לחמזה אל-דין- זמר ונגן מלוב ובתקופה אחרת למאיר אריאל. כל אחד מהם מספר סיפור, את הסיפור של התקופה ואת הסיפור שלו.
האם העובדה שאתה רחוק לכאורה ממרכז העשיה המוזיקלית בתל אביב מפריע לך?
"לא. אולי זה מפריע לפרסום ולשיווק של היצירה אבל לא לעניין שלי. כמו כן חלק גדול מהמוסיקה שלי קשור לעשייה המוסיקלית בתוך הקהילה מה שמספק את הצורך שלי בשיתוף.
מאידך אני מעונין למצוא פלטפורמות חדשות להעלאת היצירות הקיימות שלי וכן ליצור קשר עם כותבי טקסטים ומבצעים ולשתף עימם פעולה ליצירות חדשות. הפרויקט שאני עסוק בו עכשיו הוא הלחנה וביצוע של שירי המשורר אמיר גלבוע. 
מהו הוא הפרויקט הזה?
ישנו שיר של אמיר גלבוע האומר כך-"עברתי מרחק של צעד ועוד צעד". אני מצידי, נמצא עכשיו כאן, בקצה המדבר, בקיבוץ נאות סמדר- מקום שמחפש לגעת בחיים באופן אחר, מקום ששואל: האם אפשר לחיות אחרת, לחיות במצב של שאלה, להתעסק בעיקר ולא בתפל?
מהמצב הזה פגשתי את השירים של אמיר גלבע. גלבוע מספר סיפור של אדם שיש בו שאלה. עניין אותי להלחין את השירים שלו וזה הפך לפרויקט. השיר הראשון בפרויקט הוא: "עברתי מרחק של צעד ועוד צעד". שירים נוספים נמצאים בשלבים שונים של הלחנה ועיבוד.
את הפרויקט הזה אני עושה עם בני רעי, שמעבד ומנגן וזה מאוד מיוחד עבורי.
שיר נוסף שהוא בעיני תפילה אותו כתבה ישראלה כורכוס, אשתי, עלה גם הוא לרשת בימים אלו. השיר מעלה בעיני את הכמיהה לאחדות עם אלהים:
"כי עמוק ורחב ולאין סוף מתפשט
עולמך- עולמי, אין לו גבול, אין לו קץ
מעשיך- מעשי, מעשי- מעשיך
גלגלני, גלני, המשילני סודך
בראני מחדש, עד אחכים ואדע".
