סיפור תלמודי:
גופתו החיה של רבי אלעזר ברבי שמעון /תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא

פַּעַם אַחַת נִגְלְתָה זְרוֹעוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר.

רָאֲתָה אִשְׁתּוֹ, שָׂחֲקָה וּבָכְתָה.

שָׂחֲקָה, שֶׁאָמְרָה: אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵי חֶלְקִי, שֶׁדָּבַקְתִי בְּגוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק;

וּבָכְתָה, שֶׁאָמְרָה: אוֹי שֶׁגּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק לָאֲדָמָה.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי בַּחֲכָמִים שֶׁכּוֹעֲסִים עָלַי וְלֹא יַעַסְקוּ יָפֶה בִּקְבוּרָתִי,הַשְׁכִּיבִינִי בַּעֲלִיָּתִי וְלֹא  תִּתְיָרְאִי מִפָּנַי.

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: סִפְּרָה לִי אִמּוֹ שֶׁל רַ' יוֹנָתָן,

שֶׁסִּפְּרָה לָהּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן:

לֹא פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְלֹא יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִיםהָיָה שׁוֹכֵב בַּעֲלִיָּתוֹ.

וּכְשֶׁהָיִיתִי עוֹלָה הָיִיתִי בּוֹדֶקֶת לוֹ בְּשַׂעֲרוֹתָיו.

וּכְשֶׁנִּשְׁמְטָה שַׂעֲרָה הָיָה דָּם מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא.

פַּעַם אַחַת רָאִיתִי רַחַשׁ יוֹצֵא מִתּוֹךְ אָזְנוֹ – חָלְשָׁה דַּעְתִּי.

נִרְאָה לִי בַּחֲלוֹם וְאָמַר לִי: אֵין בְּכָךְ כְּלוּם;

פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְּזִלְזוּל תַּלְמִיד חָכָם וְלֹא מָחִיתִי כָּרָאוּי.

כְּשֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם לְדִין הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַפֶּתַח,

זֶה אוֹמֵר דְּבָרָיו וְזֶה אוֹמֵר דְּבָרָיו –

וְיָצָא קוֹל מִן הָעֲלִיָּה

וְאָמַר: אִישׁ פְּלוֹנִי – אַתָּה חַיָּב, אִישׁ פְּלוֹנִי – אַתָּה זַכַּאי!

פַּעַם אַחַת נָפְלָה קְטָטָה בֵּין אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר וּבֵין שְׁכֶנְתָּהּ.

אָמְרָה לָהּ: תְּהֵא כְּבַעְלָהּ, שֶׁלֹּא נִתַּן לִקְבוּרָה.

אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל כָּךְ וַדַּאי אֵין זֶה דֶּרֶךְ אֶרֶץ;

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי נִרְאָה לָהֶם בַּחֲלוֹם

וְאָמַר לָהֶם: פְּרִידָה אַחַת יֵשׁ לִי בֵּינֵיכֶם וְאִי אַתֶּם רוֹצִים  לַהֲבִיאָהּ אֶצְלִי?

הָלְכוּ חֲכָמִים לַעֲסֹק בִּקְבוּרָתוֹ – וְלֹא הִנִּיחוּם בְּנֵי עַכְבְּרָא,

שֶׁבְּכָל הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן יָשֵׁן בַּעֲלִיָּתוֹ – לֹא עָלְתָה חַיָּה רָעָה עַל עִירָם.

פַּעַם אַחַת הָיוּ בְּנֵי הָעִיר טְרוּדִים בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים –

וְשָׁלְחוּ חֲכָמִים אֶת בְּנֵי בִּירִים

וְהוֹרִידוּ מִטָּתוֹ

וֶהֱבִיאוּהוּ לִמְעָרַת אָבִיו.

מָצְאוּ עָכָן כָּרוּךְ עַל פִּי הַמְּעָרָה,

אָמְרוּ לוֹ: עָכָן, עָכָן, פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס בֵּן אֵצֶל אָבִיו!

פָּתַח לָהֶם.

כְּשֶׁמֵּת רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן הָיָה דּוֹרוֹ קוֹרֵא עָלָיו: "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שיר השירים ג, ו) –

מַהוּ "מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל"?

אֶלָּא שֶׁהָיָה בַּעַל מִקְרָא וּבַעַל מִשְׁנָה וּפַיְטָן וְדַרְשָׁן.