כְּשֶׁמִבּוּזֵךְ, רוֹצַחַת, אָמוּת,

שֶׁשָּׂבַעַתְּ מֵהֶן עַד בְּלִי דַּי, -

לְיַד כָּרַךְ רוּחִי יָשׁוּט,

לִרְאוֹתֵךְ, בַּת בְּדָיָה, בְּיַד צָרַי.

אָז נֵרֵךְ הַקָּלוּשׁ יֵט-יְהַבְהֵב,

וְזֶה אֲשֶׁר לוֹ אַתְּ, מִכְּבָר עָיַף:

תִּגְּעִי אוֹ תִּגְּחִי בּוֹ, מִיָּד חוֹשֵׁב

שֶׁנַּפְשֵׁךְ לְעוֹד וְעוֹד תְּקַו.

אָז פָּנָיו אֶל קִיר מִמֵּךְ יָסֵב.

חִוֶּרֶת-בּוֹשָׁה, נִכְלֶמֶת וְנִכְנַעַתְּ

רֵיקָה יוֹתֵר מֵרוּחַ

רְחוּצַת זֵעַת כַּסְפִּית קָרָה אַתְּ.

מָה אֹמַר אָז, לֹא עַתָּה אָשִׂיחַ,

בַּל תִּכּוֹן נַפְשֵׁךְ. אֵין בִּי אַהֲבָה.

מוּטָב תֵּשְׁבִי בְּצַעַר נַפְשֵׁךְ הַשָּׁבָה:

אֵין אַהֲבָה שֶׁעַל פִּשְׁעֵךְ חוֹפָה.