קובי אוז הוא זמר-יוצר מוזיקלי שהטביע היטב את חותמו על המוזיקה הישראלית. אם כמנהיגה ומייסדה של להקת טיפקס שאיתה יצר שירים מהמיטב של המוזיקה הישראלית, ואם כיוצר עצמאי. יוצר רב גוני, המשלב במוזיקה שלו מקצבים קצביים לצד שירים עם אמירה חברתית נוקבת שעוברת אצלו תמיד בין השורות. כל זה משתלב היטב בחזרה שלו לשורשים הרוחניים והמוזיקליים שלו, כיום.
בערב המימונה התקיימה בגני תקוה ההופעה שלו "התחנה הישנה" שהיתה מתוקה כמו מופלטה: שפתיים, טיפקס, מזמורי נבוכים ועוד, כשבין לבין שילב סיפורים קטנים מילדותו בשדרות ועד היום.
השילוב הזה בין אקורדיון לדרבוקה, שירי "שכונה" (כהגדרתו) לטקסטים מורכבים ונוקבים, בין שדרות לת"א בה למד מוזיקה אלקטרונית בנערותו והיא מקום מגוריו מזה שנים תמיד סיקרן אותי, ואולי הוא הוא תמצית הישראליות.
- קובי, איך נולד הרעיון לשילוב ההקלטות של סבך במוזיקה שלך ואיך ביצעת את החיבור ברמת ההפקה?
"סבא שלי, רבי נסים מסיקה (רְבּי שְנַיישֵן) ז"ל, היה פייטן, מוהל ושוחט. הוא חלם לשמר את השירה היהודית-טוניסאית אך התקשה להשאיר חותם מוסיקלי בישראליות החילונית והמערבית. אחרי מותו מצאנו קלטות מסודרות שעליהן שקד ימים רבים, בהן מוקלטים בקולו העתיק והיפה כל הפיוטים והתפילות אותם נהג לשיר בגולה ובבתי כנסת קטנים ברחבי הארץ. אוצר בלום זה נפתח לאט לאט בעת שאני מגלה את זהותי היהודית בלימוד ובשיר. אך לא הפיוטים לבדם היו צוואתו. סבא שלי היה דתי ספרדי מתון, אדם שומר מצוות שדאג לקרב ולא להרחיק, ומעל לכל התענג על כל מנהג וקיים אותו בתענוג משל היה אנין טעם במסעדת יוקרה. אהבת היהדות, אהבת הזולת הן צוואתו.
ואני שגדלתי כחילוני בבית הספר הכללי בשדרות, סירבתי לשיר איתו בעליה לתורה את הפטרת הבר מצווה שלי. הוא לא כעס ולא אמר מילה. ובכ"ז אני מצטער על כך כל כך. הוא נפטר כשנתיים לאחר מכן. רק לאחרונה מצאתי סליל שהוא הקליט לי כדי שאתכונן לעליה לתורה.
כבן טיפש עשרה עיקש פספסתי הזדמנות לשיר איתו בחייו.
כשהתקרבתי לגיל ארבעים לקחתי אחד מפיוטיו המוקלטים ויצרתי שיר שהוא תפילה משותפת. והנה אנו שוב ביחד מתפללים בבית הכנסת הגדול הזה שנקרא ארץ ישראל.
החיבור, חיבור שלי, הקלטה ישנה של סבא ותוכנת מוסיקה במחשב שלי – בניתי על הפסנתר הרמוניה חדשה למלודיה שסבא שלי שר לפני שלושים שנה – כתבתי מילים נוספות וזכיתי להקליט דואט בין העולם הזה לעולם הבא".
- האם אתה רואה קו מחבר בין כל ההרכבים והפרויקטים שיזמת והשתתפת בהם: שפתיים, טיפקס, מזמורי נבוכים והאלבום חלום עקבותיך?
"אני חושב שכל ההרכבים שהשתתפתי בהם עוסקים בכיבוד אב ואם – כיבוד הדורות הקודמים. שפתיים – הרכב רוק שמנגן את המרוקאית של הסבים והסבתות – טיפקס להקה שמתכתבת עם המגרב ושיר ארץ ישראל שרוצה לתת נשיקה לדוד. מזמורי נבוכים הולך רחוק לחז"לנו וחלום עקבותיך מייצר מחומרים של אריק איינשטיין אמירה קובי אוזית. החיבור הוא זווית חדשה לתרבות ישנה".
- האם אתה רואה את עצמך כמייצג צליל ישראלי ששואב תמיד הן מהמערב והן מהמזרח? האם יש לזה גם עיקרון שמעבר למוזיקה?
"אני מנסה לייצר מובייל מאוזן של תרבויות, מובייל חצוף, מצחיק אבל טעון בעצב. העיקרון הוא מוסיקה ישראלית של צדק חברתי".
מאת: שחר כהן - זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי, עורך מדור המוזיקה
לתגובות/פניות - https://www.facebook.com/shaharole
