שיר:
יופי / דוד ברבי

בְּיוֹם חֹרֶף שִׁמְשִׁי אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ

קוֹנֶה פָלָאפֶל בָּרְחוֹב

כְּמוֹ רַאפִּיסְט עִם גִ׳ינְס וְקַפּוּצ'וֹן

חִיגַ׳אבּ שָׁחוֹר מִתַּחַת מַסְגִּיר אוֹתוֹ

וְהוּא נִגְלֶה לְעֵינַי פִּתְאוֹם כְּקֶסֶם

מְהַלֵּךְ

עֵינַיִם יְרֻקּוֹת מֵעַל גֻּמּוֹת לְחָיַיִם

וְחִיּוּךְ יַלְדוּתִי 

מוֹכֵר הַפָלָאפֶל מַבְחִין בְּמַבָּטַי

הַמְהֻדָּקִים בִּשְׁאֵלָה

וּבַחִיּוּךְ שֶׁלָּהּ אֵלַי

וְאוֹמֵר;

אִמָּא שֶׁלָּהּ יְהוּדִיָּה....

אֲבָל לֹא יָפָה כָּמוֹהָ