לירון בן שמעון בהופעה בבית היוצר/ תומר פישר

על האלבום של לירון בן שמעון, כתבתי בעבר. אז על מה לא כתבתי? על ההופעה שלה שהייתה בבית היוצר. זה היה ביום חמישי בעשרים ושלושה במרץ. נסעתי עד תל אביב לראות אותה עם כל הלהקה ופייר? הייתה חגיגה. איך שהיא עולה על הבמה, היא נראית קורנת מתמיד.

     
        

אחרי כמה שירים, היא עשתה כמה חישובים בראש והבינה שהגיע הרגע לקרוא לאורח. ועל הבמה, עלה עינן פרל, מוסיקאי מוכשר, יוצר ומלחין. עינן הלחין את מילותיה של לירון שהתברר על פיה שנכתבו בהשראת ספר של פול אוסטר. מזה נולד "איש גדול", שיצא לפני כמה זמן לרדיו. בעוד שחלק משיריה של לירון נעים בין משב רוח ארצישראלי פופי לרוקיסטי מוחץ, בשיר הזה שמעתי בבירור השפעות לכיוון הנוסטלגיה הישראלית. הלחן המינורי והמילים שנשמעו קצת כמו תחנת ביניים של אדם, שמצד אחד נמצא על קו פרשת מים ומצד שני יודע שהדרך לא נגמרת. שיר מופלא.

אחד הביצועים המיוחדים בעיניי, נרשמו כשלירון שרה שיר חדש ונוגה. היא הלחינה אותו למילים של  שי רותם על סיפור אמיתי שראה במו עיניו. שי רותם, הוא גם מי שכתב יחד אתה את "מספיק קרוב" שהוקלט על ידי ישי לוי. בביצוע הזה, הייתה לי לחלוחית קלה בעין. וכמובן, שאי אפשר לסיים הופעה, בלי שני להיטים מופלאים של לירון. אחד, הוא שיר קסום מלא אהבה, "כשנאבד את המילים", והשני מסכם הרבה מדרכה ואישיותה המופלאה בשעה וחצי של הופעה. "כי כל חלומות העולם מצויים בתוכי".

מאת: תומר פישר - מוזיקאי, שדרן ברדיו קול גת, רשת ג' ו88fm

תגובות/פניות לעורך מדור מוזיקה :  https://www.facebook.com/shaharole

לכתבות נוספות במדור המוזיקה של בכיוון הרוח