שיר:
פְּסִיעוֹת בַּשֶּׁקֶט/ אילנה יופה

הַשֶּׁקֶט הוֹגֵנִי בְּצִלְצוּלֵי פַּעֲמוֹנִים

כְּשֶׁשְּׁתֵּי צִפּוֹרֵי שִׁיר חוֹדְרוֹת לְחַדְרִי,

עָפוֹת, נִתְקָלוֹת בַּקִּירוֹת, מְחַפְּשׂוֹת מוֹצָא

אֶל הָאוֹר. הֵן יוֹצְאוֹת וַאֲנִי נִשְׁאֶרֶת.

הֵיכָן הַמּוֹצָא שֶׁלִּי?

הַשֶּׁקֶט מִתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר. פּוֹסְעִים בּוֹ

רִבְבוֹת יְהוּדִים. פּוֹסְעִים עַל הַדּוֹרוֹת

וּמַמְשִׁיכִים אֶל מֵעֵבֶר לַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים,

מְסַמְּנִים לִי מַסְלוּל פִּלְאִי. עָלַי רַק לְהָנִיחַ

לְנִשְׁמָתִי לָעוּף, רַק לְהַסְכִּים,

עֲדַיִן הַפַּעֲמוֹנִים מְצַלְצְלִים, עֲדַיִן הַשֶּׁקֶט

לֹא הֻשְׁלַם, עֲדַיִן פְּסִיעוֹת יַלְדָּה רוֹחֲשׁוֹת

בַּשֶּׁקֶט.

08:53 11.3.2017