שיר:
טִיּוּל לַיָּם/ ליזה זברסקי

הוּא דִּבֵּר עַל אָמָּנוּת בְּמֶשֶׁךְ שִׁשִּׁים וְתֵשַׁע מְכוֹנִיּוֹת לְבָנוֹת,

וְעַל עַצְמוֹ בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה אֲדֻמּוֹת.

לָקַח לוֹ חֲמִשָּׁה גַּלִּים לִכְרֹךְ אֶת יָדוֹ סְבִיב צַוָּארִי,

וְלִי שְׁנַיִם לַהֲדֹף אוֹתָהּ.

כַּעֲבֹר שְׁלוֹשָׁה כְּלָבִים בִּקַּשְׁתִּי לַחְזֹר.

בְּעַמּוּד חַשְׁמַל הָאֶלֶף וְתִשְׁעָה עָשָׂר,

חָתוּל שָׁחֹר הִתְפָּרֵץ לַכְּבִישׁ,

וַאֲנִי בְּיַחַד אִתּוֹ.

הָרֵי לִבְּךָ סוֹפֵר פְּעִימוֹתָיו

תַּחַת רָאשִׁי,

סִירַת מִפְרָשׂ נִמְחֶקֶת

בָּאֹפֶק,

הַיָּם קוֹצֵף פְּנִינִים מֵהַקַּרְקָעִית הַמְּלוּחָה.

( הציור והשיר הם מתוך הנובלה הגרפית -"להעיר את שומר המגדלור")